I-Shaumbra

שאמברה אישי

חפש:

12/03/2010 22:53

לידות - רונהש

לראשון קוראים "איש לומד לעוף". והוא ספר שכולו באנרגיה חדשה. ואני לא בטוחה שמישהו בעולם יבין אותו, למעט המשפחה הזו. כלומר יקראו ויבינו, אבל יבינו?? הבנה? מה זה. אבל אדמוס צוחק עלי כל השבוע, כי במרכז בית החזה יושב מקום מכווץ וקטן, זה האני האנושי (זוכרת??) שמתבייש להיות כל כולו לגמרי מישהו, בשמחה ובפשטות ובלי התנצלות. האני האנושי מת להתנצל ולהגיד ש"סתם... לא עשיתי כלום בכלל... כ-ולה ספר. ואז לברוח לחדר ולסגור את הדלת, שלא יראו לי.
אדמוס אומר שאני לומדת לדבר במלוא רוחב הגרון, משהו שלא עשיתי לכו דעו כמה זמן. זה לא לימוד פשוט. הספר בא, וסביבו תודעה לא פשוטה, תודעה רועדת מתחת לאדמה. ושואלים אותי: אז תני לי טיפים, נו... ואני עונה שאין לי טיפים. שאין בספר אפילו טיפ טיפה של טיפים. יש בו שיחה, ושיחות, ומסעות.
נו. נו . אבל (אומרת תודעת ההמונים) טיפ קטן, מה לא? אז לא.
ואני מרגישה איך כל הדבר הזה קשור אל רבים מאיתנו, אל העדפה להיות בשקט בסביבה הסודית שלנו, ולא להתערבב במציאות הדי חונקת שבחוץ. ואיך אדמוס כל הזמן אומר שזה זמן להיות ער לגמרי, ער לעולם. זה לא פשוט.

בלידה השניה נולד אתר. וגם שם אותן שאלות: מובן? אפשרי? מנותק? ואותן תשובות: אני זו אני, מה עוד יש לי לומר?

מזל שלפחות במשפחה הזו אני לא זקוקה לשום שאלה ומזהה את התשובות נכנסות עוד לפניה. שתהיה שבת שמחה:)

13/03/2010 02:24

מזל טוב רונה , - דני

13/03/2010 03:23

דני גם אתה ער??? - עדי

13/03/2010 09:39

רונה - מזל טוב - רחל פריזנט1

13/03/2010 10:28

מזל טוב רונה - דגנית

13/03/2010 18:20

רונה, יקרה, זה גדול מה שאת מספרת כאן! - יאנה

אני כבר זמן מה עוקבת אחרי עצמי והדפוסים שלי- שהחזקתי בהם ממש עד לא מזמן. בהם הייתי יוצאת עם משהו בהתלהבות גדולה, עם המהות שלי החוצה, מגלה קצת מעצמי ואחרי זה מתקפלת במהרה, חוזרת לקונכייה. ובעיקר כשהפסקתי להנות מעצמי מנגנת לפני אחרים, הבנתי שאני פשוט בדיוק כמו שתארת- מורידה מערך הדברים. פשוט אומרת ...לא , לא עשיתי כלום, אל תשימו אותי בספוט לייט, אני לא רוצה להיות על הבמה. סתם כולו מנגינה...אני לא רוצה להיות גדולה, ענקית, מהממת...אל תתנו לי להיות כל זה, אני מפחדת. וככה התנדנתי בין שואו אוף שצועק תסתכלו עלי...( כי אני עוד לא הבחנתי וראיתי את עצמי ) לבין להרגיש פתאום לרוץ חזרה לחדר מתחת לשמיכה, לא רוצה שאף אחד ידע, ידבר או יחשוב עלי אפילו. רק לשכוח ממה שהיה.
ואז משהו קרה...כשזיהיתי שזאת מן מחלה:-) ואני הפסקתי להנות מהבריחה הקטנה האת כל פעם, והתיישבתי שם בפיאנו באר עם כל הכוונה להיות גדולה, מדהימה ומהממת - מי שאני באמת! לא שואו אוף בשביל האחרים, אלא בשביל עצמי- להנות מעצמי, ממי שאני. כשכל המשפחה שלי צופה בי, וחברים שאני מכירה, וכאלה שאני לא מכירה, ושרתי. במלוא הגרון:-)
ובלי בכלל שיהיה לי יותר מדי מושג מה אני עושה או לא עושה, שרתי וניגנתי... והגשמתי חלום...כי שרתי במלוא הגרוו:-), מה שלא העזתי לעשות עד אז- אפילו לא לפני האנשים הקרובים אלי ביותר.
משהו בי העז, כי משהו בי יודע שום דבר רע, נורא לא יכול לקרות, להתרחש עוד בחיי. את המבוכה שאני מרגישה היא המבוכה של אלה הנבוכים להיות הם עצמם, והמבוכה שלהם לא עצרה אותי יותר. המבוכה היא מה שעומד במעבר בין היופי האמיתי, הטבעי, הטהור לבין מה שרוצה להסתיר ולהמשיך ולספר סיפור אחר.

אז כן, מחיאות כפיים סוערות לך! קבלי אותן, תהני מהן, יש על מה, ולו בזכות העובדה שאמרת והעזת, כן, אני מוכנה לצאת מהמחבוא. ככה. עם כל מה שיש בי.

אני מחכה בהתרגשות לקרוא את הספר שלך, ומאוד רוצה לראות את האתר.
כשאת מרגישה את המקום הזה שבך רוצה לרוץ ולהתחבא, קחי נשימה גדולה, עמוקה, דעי שזאת לא את, ולכי עם הבחירה המקורית שלך, להיות את.

באהבה גדולה,
יאנה

12/03/2010 19:33

התגעגעתי לטוביאס - כנען

12/03/2010 20:10

גם אני - עדי

12/03/2010 13:42

משהו מענין - יוסי רונן

12/03/2010 13:12

-גוף של תודעה - - יוסי רונן

07/03/2010 12:39

רעידת אדמה - דני

בשבוע שעבר נכנסתי לאט ,לאט למצב של מערבולת רגשית ,
זה התחיל בעודף שליתה ,אחרכך אספקטים שעולים ומתרידים את מנוחתי ,
וזיהתי אצלי מחשבות והתנהגויות שהתאימו לי לפני עשרים , או שלושים שנה,
כמו אגו שיוצא לגמרי מאיזון, חרדות קשות , וכעס , המון כעסים ,
ובתוך כל הכאוס הפנימי הזה , עולה בי השאלה , היי דני מה קורא לך? התדרדרת
לתחתית התהום, אולי זה יהיה מצבי הקבוע , אולי עיבדתי לגמרי את הדרך ,
איכשהו עלה לי החשש שאני משתגע ,
המצב הזה נמשך כארבע ימים , ובשבת בבוקר חזרתי לטייל בגן הקסום שלי ,
ובהודי מטייל בו , מתבונן ברווגוניות הפריחה ובעצים העתיקים , ומבצע נשימות הרגשתי
הרגשתי שהכל מתפוגג , והשלווה חוזרת לשכון בביתי הפנימי , והכל פשוט בסיידר,
ואז עלתה בי התובנה , שמה שחוויתי אפשר להמשיל אותו לרעידת אדמה ,
ושעברתי ניקוי אנרגתי ושיחרור של נושאים מאוד יישנים שהיו חבויים
עמוק , עמוק בתוכי ,
כאת למה אני משתף , כי אני יודע שייש עוד חברים שעוברים חוויות שונות ומשונות ,
ובתוך החוויות האלו עולה לפעמים תחושת בדידות נוראית , כי בעצם החוויה היא
אישית , ואין מה לעשות עוברים את זה כל אחד עם עצמו ,
אך חשבתי ששיתוף מאין זה יוכל לעזור לאחרים, להבין במצבים כגון אלה
שבעצם הכל בסיידר , והכל חלק מהעניין , וגם חולף מתי שהוא6
באההבה רבה
דני

07/03/2010 20:22

הצלחת לתאר גם את מה שעברתי בתקופה האחרונה. - רותי

12/03/2010 10:19

תודה דני זה מתאר את התחושות שלי השבוע. - אריאלה

01/03/2010 22:29

הזמנה למסיבת יום הולדת בפיאנו באר בתל אביב - יאנה