|
|
|
12/03/2010 22:53  |
לידות - רונהש
|
לראשון קוראים "איש לומד לעוף". והוא ספר שכולו באנרגיה חדשה. ואני לא בטוחה שמישהו בעולם יבין אותו, למעט המשפחה הזו. כלומר יקראו ויבינו, אבל יבינו?? הבנה? מה זה. אבל אדמוס צוחק עלי כל השבוע, כי במרכז בית החזה יושב מקום מכווץ וקטן, זה האני האנושי (זוכרת??) שמתבייש להיות כל כולו לגמרי מישהו, בשמחה ובפשטות ובלי התנצלות. האני האנושי מת להתנצל ולהגיד ש"סתם... לא עשיתי כלום בכלל... כ-ולה ספר. ואז לברוח לחדר ולסגור את הדלת, שלא יראו לי.
אדמוס אומר שאני לומדת לדבר במלוא רוחב הגרון, משהו שלא עשיתי לכו דעו כמה זמן. זה לא לימוד פשוט. הספר בא, וסביבו תודעה לא פשוטה, תודעה רועדת מתחת לאדמה. ושואלים אותי: אז תני לי טיפים, נו... ואני עונה שאין לי טיפים. שאין בספר אפילו טיפ טיפה של טיפים. יש בו שיחה, ושיחות, ומסעות.
נו. נו . אבל (אומרת תודעת ההמונים) טיפ קטן, מה לא? אז לא.
ואני מרגישה איך כל הדבר הזה קשור אל רבים מאיתנו, אל העדפה להיות בשקט בסביבה הסודית שלנו, ולא להתערבב במציאות הדי חונקת שבחוץ. ואיך אדמוס כל הזמן אומר שזה זמן להיות ער לגמרי, ער לעולם. זה לא פשוט.
בלידה השניה נולד אתר. וגם שם אותן שאלות: מובן? אפשרי? מנותק? ואותן תשובות: אני זו אני, מה עוד יש לי לומר?
מזל שלפחות במשפחה הזו אני לא זקוקה לשום שאלה ומזהה את התשובות נכנסות עוד לפניה. שתהיה שבת שמחה:)
|
13/03/2010 02:24  |
מזל טוב רונה , - דני
|
ו"האיש לומד לעוף" בטוחני שעוד יעוף למרחקים
ויגיע לקצוות עולם
חיבוק גדול
דני
|
13/03/2010 03:23  |
דני גם אתה ער??? - עדי
|
|
|
13/03/2010 09:39  |
רונה - מזל טוב - רחל פריזנט1
|
פעם היתי אומרת לך : כל הכבוד שהעזת להיות את ושאני שמחה בשבילך.
אבל עכשיו, באנרגיה של היום זה ממש ברור שזה את. זו לידה טבעית...בעבורך. אשמח לקרוא את הספר.
רק שכחת לכתוב את שם האתר.
בהצלחה ושבת נפלאה
אור ואהבה
רחל
|
13/03/2010 10:28  |
מזל טוב רונה - דגנית
|
במשפחה הזו שואלים: האם אפשר כבר לרכוש את הספר?
בהצלחה,
דגנית
|
13/03/2010 18:20  |
רונה, יקרה, זה גדול מה שאת מספרת כאן! - יאנה
|
אני כבר זמן מה עוקבת אחרי עצמי והדפוסים שלי- שהחזקתי בהם ממש עד לא מזמן. בהם הייתי יוצאת עם משהו בהתלהבות גדולה, עם המהות שלי החוצה, מגלה קצת מעצמי ואחרי זה מתקפלת במהרה, חוזרת לקונכייה. ובעיקר כשהפסקתי להנות מעצמי מנגנת לפני אחרים, הבנתי שאני פשוט בדיוק כמו שתארת- מורידה מערך הדברים. פשוט אומרת ...לא , לא עשיתי כלום, אל תשימו אותי בספוט לייט, אני לא רוצה להיות על הבמה. סתם כולו מנגינה...אני לא רוצה להיות גדולה, ענקית, מהממת...אל תתנו לי להיות כל זה, אני מפחדת. וככה התנדנתי בין שואו אוף שצועק תסתכלו עלי...( כי אני עוד לא הבחנתי וראיתי את עצמי ) לבין להרגיש פתאום לרוץ חזרה לחדר מתחת לשמיכה, לא רוצה שאף אחד ידע, ידבר או יחשוב עלי אפילו. רק לשכוח ממה שהיה.
ואז משהו קרה...כשזיהיתי שזאת מן מחלה:-) ואני הפסקתי להנות מהבריחה הקטנה האת כל פעם, והתיישבתי שם בפיאנו באר עם כל הכוונה להיות גדולה, מדהימה ומהממת - מי שאני באמת! לא שואו אוף בשביל האחרים, אלא בשביל עצמי- להנות מעצמי, ממי שאני. כשכל המשפחה שלי צופה בי, וחברים שאני מכירה, וכאלה שאני לא מכירה, ושרתי. במלוא הגרון:-)
ובלי בכלל שיהיה לי יותר מדי מושג מה אני עושה או לא עושה, שרתי וניגנתי... והגשמתי חלום...כי שרתי במלוא הגרוו:-), מה שלא העזתי לעשות עד אז- אפילו לא לפני האנשים הקרובים אלי ביותר.
משהו בי העז, כי משהו בי יודע שום דבר רע, נורא לא יכול לקרות, להתרחש עוד בחיי. את המבוכה שאני מרגישה היא המבוכה של אלה הנבוכים להיות הם עצמם, והמבוכה שלהם לא עצרה אותי יותר. המבוכה היא מה שעומד במעבר בין היופי האמיתי, הטבעי, הטהור לבין מה שרוצה להסתיר ולהמשיך ולספר סיפור אחר.
אז כן, מחיאות כפיים סוערות לך! קבלי אותן, תהני מהן, יש על מה, ולו בזכות העובדה שאמרת והעזת, כן, אני מוכנה לצאת מהמחבוא. ככה. עם כל מה שיש בי.
אני מחכה בהתרגשות לקרוא את הספר שלך, ומאוד רוצה לראות את האתר.
כשאת מרגישה את המקום הזה שבך רוצה לרוץ ולהתחבא, קחי נשימה גדולה, עמוקה, דעי שזאת לא את, ולכי עם הבחירה המקורית שלך, להיות את.
באהבה גדולה,
יאנה
|
12/03/2010 19:33  |
התגעגעתי לטוביאס - כנען
|
ים זמן שלא הייתי כאן טוביאס הלך לו והשאיר בי חלל ענק.
מתגעגע אליך.
שבת שלום
|
12/03/2010 20:10  |
גם אני - עדי
|
התגעגעתי אליו
עד ש..
א. הוא ביקש שאפסיק להתגעגע ואתחיל לדבר איתו
ב. לפעמים כשאדמוס מדבר איתי אני חושבת שזה טוביאס הוא מחכה אותו מאוד טוב! (באמת!) אוהב וסבלני כזה "טוביאס?!" "לא, אדמוס!"
ג. מסקנה שהגעתי אליה לא ממזמן - טוביאס עזב בשביל עצמו - עשה עבור עצמו את מה שהיה צריך לעשות - כשאנחנו במקום הזה זה חייב לעשות טוב לכול השאר -> אני באופן אישי הייתי חייבת למלא את החלל הזה עבור עצמי להיות אוהבת רכה עדינה ומלאה בחמלה עבור עצמי וכל מה שטוביאס עשה איתנו אף מלאך אחר לא רצה למלא את מקומו עבורי. ואני עושה את זה היום - להיות הטוביאס של עצמי בדרכי המיוחדת שלי..
זוהי חוויתי ותחושתי האישית
וכן גם עם כל זה לפעמים
עוד מתגעגעת ...
שבת שלום שאומברה
התגעגעתי אז באתי
עדי
|
12/03/2010 13:42  |
משהו מענין - יוסי רונן
|
ראיון עם סוזי מילר על מפגש טיפולי עם ילד " אוטיסטי " בן 4
באנגלית
|
12/03/2010 13:12  |
-גוף של תודעה - - יוסי רונן
|
שלום לכולם
אדמוס כאן בשאוד ענק וחשוב חשוב
תודה עדידי על התרגום וקצת עריכה שלי
שבת שלום
תמונה מצורפת:
|
07/03/2010 12:39 |
רעידת אדמה - דני
|
בשבוע שעבר נכנסתי לאט ,לאט למצב של מערבולת רגשית ,
זה התחיל בעודף שליתה ,אחרכך אספקטים שעולים ומתרידים את מנוחתי ,
וזיהתי אצלי מחשבות והתנהגויות שהתאימו לי לפני עשרים , או שלושים שנה,
כמו אגו שיוצא לגמרי מאיזון, חרדות קשות , וכעס , המון כעסים ,
ובתוך כל הכאוס הפנימי הזה , עולה בי השאלה , היי דני מה קורא לך? התדרדרת
לתחתית התהום, אולי זה יהיה מצבי הקבוע , אולי עיבדתי לגמרי את הדרך ,
איכשהו עלה לי החשש שאני משתגע ,
המצב הזה נמשך כארבע ימים , ובשבת בבוקר חזרתי לטייל בגן הקסום שלי ,
ובהודי מטייל בו , מתבונן ברווגוניות הפריחה ובעצים העתיקים , ומבצע נשימות הרגשתי
הרגשתי שהכל מתפוגג , והשלווה חוזרת לשכון בביתי הפנימי , והכל פשוט בסיידר,
ואז עלתה בי התובנה , שמה שחוויתי אפשר להמשיל אותו לרעידת אדמה ,
ושעברתי ניקוי אנרגתי ושיחרור של נושאים מאוד יישנים שהיו חבויים
עמוק , עמוק בתוכי ,
כאת למה אני משתף , כי אני יודע שייש עוד חברים שעוברים חוויות שונות ומשונות ,
ובתוך החוויות האלו עולה לפעמים תחושת בדידות נוראית , כי בעצם החוויה היא
אישית , ואין מה לעשות עוברים את זה כל אחד עם עצמו ,
אך חשבתי ששיתוף מאין זה יוכל לעזור לאחרים, להבין במצבים כגון אלה
שבעצם הכל בסיידר , והכל חלק מהעניין , וגם חולף מתי שהוא6
באההבה רבה
דני
|
07/03/2010 20:22 |
הצלחת לתאר גם את מה שעברתי בתקופה האחרונה. - רותי
|
זה הרגיש כ"כ גרוע שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי. וגם תחושת הבדידות....וכמו שתיארת התחלתי לחזור לאיזון ולראות את עצמי מהצד ולהתנתק מהבלגן הרגשי. ועזר לי גם כשחזרתי והקשבתי לשאוד מהחודש שעבר ומצאתי שהוא מדבר על התופעה הזו שהרוח נכנסת ורוצה לדעת מה אנו מרגישים ומה מפעיל אותנו וזה צפוי להציף המון פצעים ישנים וכו'. שווה להאזין פעם נוספת.
|
12/03/2010 10:19  |
תודה דני זה מתאר את התחושות שלי השבוע. - אריאלה
|
הכל פתאום חוזר אחורה. כעס וזעם שרוצה להתפרץ חוסר שקט חוסר איזון שכבר תקופה ארוכה אני לא זוכרת שקרה לי. עוד שכבה רוצה להתנקות. כל שאני מקבלת הוא לזרום להתבונן ולאשר את המקום הזה ולנשום לנשום ולתת לתחושות את המרחב להתפוגג.
תודה על השיתוף
אריאלה
|
01/03/2010 22:29 |
הזמנה למסיבת יום הולדת בפיאנו באר בתל אביב - יאנה
|
שאומברה יקרים שלום,
ב-8 למרץ, יום שני בשבוע הבא אני חוגגת את יום הולדתי בפיאנו בר, בשכונת פלורנטין שבתל אביב.
ואני רוצה להזמין את כולכם לבוא ולחגוג איתי...ולחגוג עם עצמכם גם.
החגיגה תכלול בערך כשעה של הופעה שלי עם הפסנתר + כמה שיתופים וסיפורים אישיים שאחלוק עם כל הנמצאים.
אשמח מאוד אם אתם תהיו האורחים שלי ! ותחגגו איתי.
קצת פרטים:
הבאר עצמו משמש גם כמעין בית קפה מסעדה והוא יהיה פתוח לקהל הרחב, אך מכיוון שהוא קטן מאוד ואינטימי...זה לא יהיה המוני.
ישנו מחיר כניסה סמלי- 15ש"ח +הזמנה של שתייה או משהו לאכול.
(זאת לא חייבת להיות הוצאה כספית גדולה, שתיה של לימונדה למשל זה 10ש"ח עם מחיר הכניסה זה סה"כ 25ש"ח)
אשמח מאוד אם תגיעו!
המופע שלי יתחיל בשעה 21:00 ויימשך בערך כשעה.
לאחר מכן יתקיימו עוד מופעים שונים, כך שתוכלו להשאר עוד ולצפות, להנות ממוסיקה מקורית מעניינת ובקיצור לחוות חוויה מגניבה.
אז שוב הפרטים בגדול:
ב-8 למרץ
בשעה 21:00
הכתובת היא: רח' שד' וושינגטון 25 בפלורנטין.
בפיאנו בר ( נקרא גם 8 מ"מ)
אם יש לכם אלו שאלות או אתם רוצים לספר לי שאתם מגיעים...אשמח לדעת
ובעיקר אשמח לראות אתכם שם
באהבה והללויה
יאנה
|
04/03/2010 21:28 |
מזל טוב יאנוצ'קה... - דליה
|
הי מקסימונת,
מזל טוב לך. נהדר שגדלת בשנה ושאת חוגגת בדרך כל כך יצירתית ואוהבת.
לצערי לא אוכל להגיע אבל אהיה איתך בליבי בזמן הזה.
חיבוק ענק,
דליה.
|
05/03/2010 14:44 |
דליה יקרה, תודה רבה. - יאנה
|
אני כלכך נהנית לראות אותך בפורום, ובכלל שהפורום חזר קצת לחיים:-)
השיתופים שלך, של דגנית ושל כל מי שכותב פה פשוט מחממים את הלב.
תודה.
יאנה
|
07/03/2010 00:50 |
מזל טוב ליאנה ולכל בני/בנות מזל דגים(גם לי) - חוה ידיאל
|
הופלה טרללה, גדלנו בשנה!
ברכות ואיחולים מכל הלב.
לא אוכל להגיע לתל אביב, אבל אשמח לחגוג איתך באמירים בכול יום שתרצי.
אור ואהבה, חבוק נשמה.
מאחלת לך שנה נ פ ל א הההההההההההההה!
|
07/03/2010 10:40 |
מזל טוב חוהלה , שיהיה לך רק שמחה הומור אהבה ושפע - דני
|
|
|
08/03/2010 02:13 |
תודה חווה, חיבוק גדול חזרה והרבה מזל טובבבבב!:-) - יאנה
|
|
|
06/03/2010 22:25 |
יאנה יקרה - רונהש
|
הללויה. איזה שמחה. את והפסנתר זה משהו שכבר הרבה זמן מחכה להישמע. פיאנו בר, שמלה אדומה ?? אדמוס שואל. אני רואה את זה כסטנדרט להרשאה להיות כל מי שאנחנו בכל רגע נתון, ולשחק. ולשנות, ולנסות כל מיני.
אני לא יודעת אם אוכל להגיע. מאד רוצה, אבל לא בטוח. בכל הממדים האחרים אהיה שם.
אני מרגישה את האנרגיה מתרחבת. מזל טוב אהובה.
|
07/03/2010 03:06 |
מזל טוב יקירה, - מיה
|
בשמחה הייתי מגיעה. בימים אילו אני במעבר דירה - אשתף בהזדמנות.
תמשיכי להיות מקסימה ומיוחדת כתמיד. ד"ש לארנו.
נשיקות.
|
07/03/2010 10:36 |
לנסיכה יאנינה , מזל טוב, ושתדעי רק אושר ושמחה - דני
|
למרות שלא אהיה בשמתך , רוחי תהיה איתך
חיבוק גדול
דני
|
07/03/2010 21:31 |
יאנה, יום הולדת שמח - דגנית
|
הרבה הרבה אושר.
|
07/03/2010 22:50 |
ברכות ומזל טוב - רותי
|
הרעיון שלך לחגיגה מקסים. מקווה להגיע. האם יש צורך להזמין מקום? וטלפון ליצור איתך קשר קודם
|
07/03/2010 23:53 |
רותי יקרה, תודה רבה - יאנה
|
אני נמצאת בטלפון 0528-151596
המופע יתחיל בסביבות 21:00 ויש מספיק מקום.
אם תוכלי להודיע לי שאת מגיעה, אשמח לדעת על כך בכל מקרה.
תודה וגם אני מתרגשת מהרעיון הזה...
אשמח מאוד לראות אותך בין החוגגים:-)
יאנה
|
08/03/2010 12:48 |
מזל טוב יאנה וד"ש לכולם - יוסי רונן
|
הי
מזל טוב וברכות אנרגיה חדשה לך יאנה : )
אני מטייל במחוז הסן בגרמניה - קצת הרים ושלג ונורא קררררר
להתראות - יוסי
תמונה מצורפת:
|
08/03/2010 15:30 |
תודה יוסקה! תמונות מדהימות, גם בפייס בוק. - יאנה
|
|
|
08/03/2010 17:00 |
מזל טוב יאנונה - עדי
|
המון מזל טוב לימולדת :)
DO Life!
חיבוקי
עדידי
|
08/03/2010 02:07 |
תודה לכל המברכים והמברכות - יאנה
|
מודה מכל הלב וזה מקסים בעיני כל הברכות שלכם
והיום הולדת שלי עוד לא קרה אפילו:-)ואולי כבר בעצם הכל קרה...:-)
אני מאוד מתרגשת לקראת המופע האינטימי שלי מחר, הבנתי בדיעבד שלא מדובר כלכך ביום הולדת...זה יצא דיי במקרה, אלא ההתרגשות שלי לחלוק איתכם ועם חברים את המסע הזה שעשיתי עד עכשיו, יחד עם הפסנתר...דרך הפסנתר לשתף את מה שהיה, את מה שעכשיו ואולי גם את מה שיהיה:-)
אוהבת ומברכת את כולכם,
לילה טוב
יאנה
|
05/03/2010 17:10 |
מזל-טוב מקדים ליאנה. - עדה רשף
|
היי יאנה!
מאחלת לך את כל מה שאת מאחלת לעצמך ועם ערך מוסף.
נשאר לי טעם טוב,עד היום,מהמפגש בבית-יהושוע.
בחרתי להיות במקום אחר ביום הולדתך,אך מבטיחה לך שאשלח לך המון אהבה,ולכן אהיה אתך ברוח.
מצפה למפגש הבא.
שוב:מזל-טובבבבבבבבב..... ....
|
07/03/2010 19:12 |
עדה יקרה תודה רבה! - יאנה
|
אנחנו מתכוננים למפגש הבא, צריך רק לקבוע תאריך חדש, וזהו. גם לנו נשאר טעם של עוד, כך שבקרוב.
חיבוק גדול
ותודה לך
יאנה
|
04/03/2010 16:40 |
דגנית!איזה יופי של פתיחות,מדהימה. - עדה רשף
|
|
|
05/03/2010 03:50 |
תודה עדה, - דגנית
|
היום קל לי לשתף בגלל מודעות לעצמי, לערכי וליכולתי להשתנות.
אמנם מתנהל מאבק בין האספקט האנושי שלא תמיד חש נוח עם השיתופים ובין האלוהי שרוצה כמה שיותר, אבל האלוהי מנצח. לעיתים קרובות אני חשה אנרגיה תקועה בחזה וכבר יודעת שלא מספיקה כתיבה ביומן אישי כדי לשחרר אותה, אלא שיתוף בפורום. בעקבות שיתוף אני חשה הקלה, חשה יותר קבלה עצמית, מתרחשת אצלי קפיצה משמעותית קדימה, מתרחש כאן איזשהו תהליך פיזיקלי לטובת הכותב.
העבודה הזו עם עצמי היא מרכז חיי, זו יחידת חיים אחרונה, יצירת מאסטר...יש בי צורך ללכת עד הסוף...
אני יודעת שבחרתי להתחיל בנקודה נמוכה, כדי שהטרנספורמציה תבלוט גם לי וגם לאחרים, וזה אכן קורה.
בנוסף, אני רואה בשיתופים תרומה שלי בכתיבת הספר של שאומברה...
דגנית
|
04/03/2010 21:25 |
תודה על התגובות... - דליה
|
הי יקרים,
הלב שלי כל כך התרחב לקרוא את התגובות שלכם.
כמו לחזור הביתה כשהבית הוא לא מקום כלשהו אלא לב שמשמיע צליל ומיד לבבות נוספים מהדהדים אליו בצליל ההרמוני שלהם ופתאום תוך רגע יש מנגינה מופלאה וחדשה שנבראה לה כך תוך רגע.
ככה הרגשתי. עם החיבוק שלכם והתיאורים של הטבע והתמונות של יוסי והחושים שנפתחים אל התמונות כאילו אלו לא אותות חשמליים שהמוח מפרש אלא כאילו רחש המים הזורמים וריח הפריחה מפעפעים אליי מתוך מסך המחשב ומתרחבים בתוכי.
עד כדי כך אנחנו מחוברים כקבוצה.
התשובה שאני מצאתי לשאלה "מי אני?" הייתה שאני "אהבה בתנועה"...
וזאת החוויה של הימים האחרונים.
אהבה ענקית שרוקדת ונעה. והרגשתי אותה גם בקריאת התגובות שלכם. איך כולנו אהבה ענקית שנעה עכשיו עם הכוכב הזה ועליו. והתחושה המשותפת מועצמת ומתרחבת ופועמת כמו לב ענקי וצבעוני.
ככה הרבה אנחנו מסוגלים לאהוב.
איזה כיף לשתף את מי שיודע על מה אני מדברת.
תודה לכם,
אוהבת,
דליה.
|
| |
|
|