שדות של פוטנציאלים
סיאול, דרום קוריאה – מרץ 2010
פיסיקה רוחנית של בחירה מודעת
(הערה: תקשור זה ניתן בסוף 4 ימי סדנה של SES )
תרגום: אורלי אפשטיין
אדמוס: אני הנני אדמוס מהמרחב הריבוני. ברוכים הבאים לעולמי, וברוכים הבאים לעולמכם החדש.
אנחנו עומדים לקחת רגע כאן כדי למקם מחדש את האנרגיות בחדר רק מעט, לכך שקאולדרה יִיפַּתח כדי להכניסני באמת פנימה, וכל אחד מכם יכול לעשות את אותו הדבר. אני מבטיח שאם תאפשרו לי להיכנס פנימה לתוך גופכם ולתוך המיינד שלכם, לא אגנוב דבר מכם, אינני עומד להתמהמה לאחר סיום הסשן הזה. ודרך אגב, אתם יכולים לצלם תמונות במשך הסשן הזה. אינני ביישן כפי שטוביאס היה.
אז שאומברה יקרים כאן בקוריאה, בואו וניקח ביחד נשימה עמוקה טובה – נשימה נועזת, מעזה ואמיצה ביחד – מכיוון שאתם למעשה מתחילים מסע חדש, במידת מה. אך זה לא כל כך חדש, לאחר הכול. כפי שקאולדרה אמר מוקדם יותר היום, זהו משהו שחלמתם עליו לפני זמן רב.
היה לכם חזון של זה, להיות מורה לתמיד. הייתם מורים קודם לכן כך שזה לא חדש, אתם פשוט עושים זאת בדרך מעט שונה מאשר הייתם רגילים.
כולכם הייתם בבתי ספר למסתורין בעבר, כמה מבתי הספר למסתורין שהיו במקום שאתם קוראים לו עכשיו הוואי, למוריה הקדומה. היות בתי ספר למסתורין בהרבה מהחלקים של מה שעכשיו סין. והיו כמה בתי ספר למסתורין עתיקים ממש כאן במקום שאתם קוראים לו קוריאה. וכמעט כל אחד מכם כאן היה חלק מבית הספר למסתורין הקוריאני הקדום הזה.
כך שאף דבר מזה לא אמור להיות הפתעה עבורכם. אינכם צריכים להיות מופתעים עכשיו בשבתכם כאן כמורה של האנרגיה החדשה. מה שמפתיע הוא שזה יכול להיעשות עכשיו כל כך בקלות, לעומת מה שאתם זוכרים מבתי הספר למסתורין הקדמונים. בבתי הספר למסתורין הקדמונים זה היה לוקח שנים של סבל, שנים של דיסציפלינה, הו, טקסים אינסופיים ומדיטציות ותפילות אינסופיות. אך כעת זה יכול להיעשות הרבה יותר בקלות, הרבה יותר מהר.
אך ישנו חלק בכם שעדיין רוצה לחזור לדרך הישנה הזו, הדרך הארוכה והמעיקה הזו, וחושבים שזו הדרך היחידה. אך חברים יקרים, הכול שונה עכשיו. הכול.
כך שאני עומד להתחיל באומרי, תנו לעצמכם ייצוג סימבולי של דברים שמשתנים.
נסו לקחת דרך שונה הביתה מהעבודה או מהכיתה הזו היום. קחו רכבת תחתית שונה, כביש שונה, מכיוון זו ייצוג שעשיתם דברים באותה דרך ישנה, בחושבכם שזו הייתה אולי הדרך היחידה, והמציאות היא שישנן הרבה דרכים שונות. הרבה דרכים שונות.
חזון אישי – Personal Vision
הייתי רוצה לדבר מספר דקות היום אודות חזון (vision), שלוש הצורות השונות של חזון. הראשונה היא מאוד קרובה ויקרה לכם, מאוד אישית. (אדמוס מבקש מרקר בצבע שונה.)
לינדה: "האם אדום אוקי?"
אדמוס: לא.
לינדה: הו, מה אתה צריך, כחול?
אדמוס: אכן. אז בואו ונדבר על חזון אישי.
אתם מתנסים כעת בהתעוררות. ראיתם אותי מצייר את הסימבול הזה שמייצג אתכם. הנקודה הזו מייצגת מקור (Source), כל שהיה (All that Was), ההתחלה, הסוף, האלפא, האומגא. יכולתם גם לומר שזו נשמתכם או האלוהי שלכם.
העיגול המגושם המצויר הזה מייצג את השאר (rest of you), כיצד התרחבתם לתוך המצב האנושי הזה. מוכלות בתוך העיגול הזה כל ההתנסויות שאי פעם היו לכם – חיים קודמים, התנסויות בעבר, כל דבר שקרה עד לנקודה הזו.
כעת, עיגול זה גם מייצג משהו אחר מאוד משמעותי. זוהי קליפה מגנה. על מה אתם מגנים?
על נשמתכם, על האלוהי שלכם. מדוע? מכיוון שאתם מתייחסים לנשמתכם כשבירה, ושהיא טהורה. אתם לא רוצים שהיא תוכתם על ידי כל ההשפעות החיצוניות או כוחות של דואליות.
יש לכם אמונה לא הגיונית מסוימת שעל ידי שימור הקליפה הזו סביב האלוהות שלכם, האפלה לא יכולה להיכנס פנימה. אך הסוגיה האמיתית היא שהאפילה שלכם כבר נמצאת בפנים, ממש כמו האור שלכם, בגלל כל ההתנסויות האלה.
כך שהסוגיה האמיתית היא לא כל כך שמירת האפילה בחוץ. הסוגיה האמיתית היא שאתם שומרים את האפילה בפנים.
הניסיון הזה להגן על האלוהי מנע מתודעתכם להתרחב, אך זה מאוד קל לתקן זאת, מאוד קל לשנות זאת, על ידי לקיחת נשימה עמוקה; על ידי עשיית הבחירה המודעת שאתם עומדים להתרחב, אמיצים וחסרי פחד; שבאמת אין שום דבר שיש לדאוג בגינו, כאן בחוץ. מכיוון שכאן בחוץ (מחוץ לעיגול) לא נמצאים כל הכוחות האחרים של חיים חיצוניים, כוחות של אנשים אחרים; כאן בחוץ זה רק הפוטנציאלים העתידיים שלכם.
ישנם פוטנציאלים מבריקים קטנים הנסחפים כאן בחוץ, והם מה שאתם יכולים לבחור לחוות. הם כמעט בלתי מוגבלים. פוטנציאלים אלה מרובדים (layered) בהרבה דרכים שונות. הם יכולים להיות מעוררים ומעוררי השראה, או מדכאים ועצובים. הם יכולים להיות חסרי פחד, הם יכולים להיות עליזים. אתם ורק אתם יכולים לבחור באלו אתם רוצים.
אף פוטנציאל של מישהו אחר – זה מייצג אדם אחר – לא יכול באמת להתערב אי פעם עם שדה הפוטנציאלים שלכם.
בשדה הפוטנציאלים הזה אין יעוד, אין גורל, אין רשימה שנקבעת מראש, לא יד של אלוהים חיצוני. זה הכול שלכם. מאוד פשוט! אז מדוע בני האדם נוטים לסבך זאת כל כך? אולי הם אוהבים להציג את הפוטנציאל שישנם אלו שהם כוחות חיצונים שנכנסים. אולי הם אוהבים לשחק את הפוטנציאל שאתם צריכים שיהיה לכם רע עם טוב. אך ברגע הבטוח והמקודש הזה שאנחנו חולקים, אתם יכולים לבחור. אתם יכולים לחזות (envision) או לחלום את מה שאתם רוצים.
כעת, החזון שנעשה בעוד רגע לא בא מלמעלה כאן במיינד. המיינד הוא קופסה. במילים אחרות הוא מוגבל. הוא ליניארי. המיינד לא יכול באמת לחלום. הוא מעמיד פנים שהוא יודע איך לחלום, אך הדבר היחיד שהמיינד עושה, זה למשוך מהזיכרון שלו ולנסות ליצור תמונה עבור העתיד.
כך שבאופן כללי החלומות האלה מהמיינד מאוד מוגבלים.
המיינד כלל לא יכול לראות או לקלוט כאן בחוץ בשדה הפוטנציאלים שלכם. זו הסיבה מדוע לעתים כה קרובות, מה שאתם חושבים שהם חלומותיכם או מטרותיכם בחיים לא באמת באים לידי ביטוי בדרך שהייתם רוצים, מכיוון שהם באים ממקור שקרי. אך אתם, כגוף של תודעה, יכולים לחלום.
בשאוד האחרון שלנו (6.3.2010) דברנו אודות העובדה שאינכם יותר גוף, מיינד ו- spirit. אינכם יותר שלושה מרכיבים שונים – גוף, מיינד ו- spirit – אתם פשוט גוף של תודעה. כך שבזמן שאנחנו פותחים את החזון שלנו בעוד רגע קל, השתמשו בכול גוף התודעה שלכם, זהו זה, כל חלק שלכם ברגע ההווה.
מה שקרה לפני 10 שנים לא משנה, זה באמת לא אתם. לפעמים הייתם רוצים להאמין שזה אתם, אך זה לא באמת כך. מה שקרה לכם בתקופת החיים האחרונה הוא באמת לא אתם. זה חלק מהתנסות נשמתכם, אך הדבר היחיד שהוא באמת אתם, זו התודעה שלכם ברגע ההווה.
תודעתכם ברגע ההווה מיוצגת ממש כאן (בתוך העיגול). הפוטנציאלים שלכם עבור ההתנסויות החדשות שלכם, הן ממש כאן (מחוץ לעיגול). אז איך אתם מושכים פוטנציאל או פוטנציאלים שונים לתוך בסיס המציאות שלכם? אנחנו לא מטיילים לעתיד. ליתר דיוק, אנחנו מרחיבים את התודעה ברגע הזה כדי לכלול כל כך הרבה יותר של מה שיכול להיות אתם – הפיסיקה לפי אדמוס 101.
כעת השאלה האמיתית היא, מה אתם רוצים?
שאלתי שאלה זו את שאומברה קודם לכן ואני עדיין לא מרוצה מהתשובות. אני עדיין לא חושב ששאומברה באופן כללי באמת יודעים מה הם רוצים. הם יכולים להגדיר מה הם לא רוצים, אך למעשה אני מתחיל להאמין שהם מפחדים להגדיר מה הם כן רוצים.
כך שעם קבוצה נפלאה זו של שאומברה בואו ונעשה ניסוי בשמם של כל שאומברה. מה קורה כאשר אתם אמיצים וחסרי פחד, כאשר אתם חוזים לתוך שדה הפוטנציאלים ואז למעשה בוחרים כמה?
אז עכשיו השאלה נהיית, ובכן איך אתם בוחרים? האם אתם משתמשים במונח רחב כמו "חדווה ושמחה"? או האם אתם משתמשים בפוטנציאל מאוד ספציפי כמו "הג'וב הכי מצוין עם שכר גבוה והרבה מאות של תלמידים המגיעים לכיתתכם"?
אני טוען שהשימוש בבחירה מאוד רחבה כמו "אני רוצה להיות מאושר" היא די פחדנית. ושימוש בבחירה מאוד מוגבלת כמו "אני רוצה 30 תלמידים בכיתת ה- SES הראשונה שלי" היא למעשה מאוד מוגבלת. כך שהשאלה הופכת לאיך אתם בוחרים? זו לא שאלה מכשילה דרך אגב.
איך אתם בוחרים זה, מה מעורר בכם השראה? מה גורם לכם להרגיש מתרחבים? מה גורם לכם להרגיש שלמים ומלאים (complete and whole)? במילים אחרות, אתם הולכים לרגשות. מה מרגיש נכון עבורכם?
כעת, אינכם חייבים להתחיל לשים תוויות או מילים על הפוטנציאלים השונים האלה. אינכם צריכים להתחיל לתייג אותם בדברים כמו "ג'וב", "כסף", "הארה", מכיוון שלפוטנציאלים למעשה אין עליהם תוויות או הגדרות אנושיות.
הפוטנציאלים ביסודו של דבר הם אנרגיה במצב נטרלי שיופעלו על ידכם בנקודה מסוימת ואשר האנרגיה שלהם תנוע או תרקוד בדרך מסוימת. אך הם אינם מוגדרים על ידי דברים מוגבלים כמו בריאות, כסף, הארה או כל אחד מהפקטורים האנושיים האלה.
כל פוטנציאל כאן בחוץ מייצג דרך שונה של הגעה לאותו המקום. אתם יכולים להגיע לְשָם כך, אתם יכולים להגיע לשם כך. (אדמוס מצייר נתיבים שונים לעיגול), אתם יכולים להגיע לשם כך – אלו הן רק דרכים שונות של הגעה לאותו המקום שבכל מקרה כבר הגעתם אליו. רק ביטויים שונים של ההתנסות.
כך שבעוד רגע אנחנו עומדים להתרחב החוצה לתוך פוטנציאלים. הפוטנציאלים אינם התנסויות המוגדרות מראש; הם פשוט דרכים שונות של הליכה לתוך ההתנסות. אני מקווה שלגמרי בלבלתי אתכם, מכיוון שעכשיו אנחנו יכולים לצאת מהמיינד ולתוך עבודה אמיתית.
שדה הפוטנציאלים שלכם – The Field of Your Potentials
קחו נשימה עמוקה. אתם יכולים להשאיר את עיניכם פקוחות או סגורות.
קחו נשימה עמוקה ותנו לעצמכם רשות להרחיב את תודעתכם, להרחיב את גוף התודעה שלכם, מיוצג על ידי העיגול הזה שציירתי על הלוח, תנו לעצמכם להיפתח לתוך שדה הפוטנציאלים שלכם.
אפשרו לעצמכם לצוף סביב להרגיש את הפוטנציאלים השונים שנמצאים שם בחוץ המוכנים לשרת אתכם.
להרגיש את התנועה והזרימה של אנרגיות שיכולות להפוך לחלק מהמציאות שלכם.
הפוטנציאלים האלה אינם מוגדרים או מוגבלים. הם פשוט כלים עבור אפשור החוויה. אין כאן פוטנציאל שהינו טוב יותר או רע יותר מהאחר, מכיוון שכאשר אתם נוגעים בפוטנציאל הזה עם גוף התודעה שלכם, זה יוצר את החוויה. זה לוקח את הפוטנציאל ממצב נייטרלי של אנרגיה וכעת מפעיל אותה.
אז קחו נשימה עמוקה ואפשרו לעצמכם לפתוח את גוף התודעה שלכם, להרחיב את תודעתכם. אתם רואים, למעשה חלמתם על התרחבות, תהיתם איך זה יהיה באמת להרחיב את תודעתכם, אך לא עשיתם זאת ברגע ההווה הזה שלכם.
אז קחו נשימה עמוקה ו- אההה – אפשרו לעצמכם להתרחב.
צופו סביב הפוטנציאלים השונים האלה. אתם תגלו שכמה למעשה נמשכים אליכם.
אינכם צריכים לתפוס או להיצמד לראשון שבא בדרככם; אפשרו לעצמכם לחקור כאן לרגע.
מה שאתם עושים ברגע הזה, זה למעשה פתיחת המציאות של רגע ההווה הזה ( Now moment) לתוך אופקים רחבים יותר, ואתם עושים זאת מאוד בבטחה ומאוד בקלות. וכל הזמן הזה המקור (Source) הזה בפנים, נקודת המרכז הזו של העיגול, האלוהות שלכם, שמחה בעובדה שאתם כוללים אותה כחלק מכם. אינכם מנסים להגן עליה או לבודד אותה יותר, אתם למעשה כוללים אותה, וזו באמת דוגמה לאלכימיה של אנרגיה – כאשר תודעה נפתחת ומתרחבת, כאשר אינה צריכה להזדעזע או להיפתח באופן מזעזע, כאשר אתם יכולים לעשות זאת מתוך בחירה, עד כדי כך קל.
אז, קחו נשימה עמוקה.
אינכם צריכים לערוך הסכם עכשיו. אינכם צריכים להסיר את תודעתכם. למעשה אתם יכולים לשמור אותה שם בחוץ, פתוחה לרווחה, ואז להפסיק לחשוב ולאפשר לפוטנציאלים האלה שאתם מהדהדים איתם להצטרף אליכם ברגע ההווה הזה, במציאות הזו. אל תנסו לסבך את זה יותר מזה. בקלות.
הקרנת עצמכם – Radiating YOU
ובכן, שאומברה יקירים, בחזוננו הייתי גם רוצה לדבר על קוריאה, שאומברה, והתעוררות רוחנית כאן בחלק זה של העולם. ההתעוררות באה מהר. למעשה, האתגר שלכם יהיה לעמוד בקצב שלה. ישנם הרבה מאוד קוריאנים אשר נכנסים לתוך התעוררות רוחנית. הם הרגישו זאת בפנים במשך זמן, וכעת הם צריכים לעשות משהו עם זה. אך הם לא בטוחים מה לעשות. הם אינם בטוחים למי ללכת. הם אינם בטוחים למי להאמין, והם אינם יודעים במי לבטוח.
אז הרחבתם את תודעתכם, אתם כאן כדי להישלח החוצה להיות מורים, כעת עליכם לאפשר לאור שלכם להקרין להם. איך אתם עושים זאת? ובכן, אפשרו לאורכם להקרין, לחלק היקר הפנימי הזה שלכם להיפתח ולהאיר על כל קוריאה.
אתם למעשה לעולם לא מפריעים למציאות שלהם. אינכם מנסים לגרום להם משהו. אתם רק אומרים להם שישנו פוטנציאל נוסף שם בחוץ עבורם להימשך אליו. אך אתם רואים, אם אתם נשארים חבויים, אם אתם פשוט מסתירים את ה- spirit שלכם, הם לעולם לא ידעו שאתם כאן.
ובכן, מאוד פשוט: בחדר הזה ממש אנחנו יכולים להיפתח, אנחנו יכולים להקרין את האנרגיה שלכם, את עצמנו, לכל אחד בדרך החומלת ביותר. דרך שאומרת, "אני מבין מה אתה עובר. התנסיתי בזה בעצמי ואם אתה מוכן הייתי שמח להדריך אותך לאורך הדרך. הייתי שמח להיות
Dream Walker של ההארה שלך."
אז, בין אם אתם עם עיניים פקוחות או סגורות, בואו נזרח את האור שלנו.
פשוט דמיינו, מתוך הליבה שלכם, את עצמכם מתרחבים ומקרינים לכל האדמה הזו של קוריאה. והרגישו את השיר של הנשמה בזמן שאתם עושים זאת, השיר ששר החוצה "I Am That I Am".
אפשרו לקרינה הזו של נשמתכם להקיף את כל קוריאה, אפשרו להם לדעת שאתם כאן – מורה, מלאך אנושי, בן לוויה רוחני.
וכך תודעתכם יוצאת החוצה, ואתם יודעים, הם יכולים להרגיש את כנותכם. הם יכולים להרגיש את לבכם כך שהם יודעים שהם יכולים לבטוח בכם. הו, והם יכולים להרגיש את תשוקתכם הגדולה.
(אתנחתא)
אתם רואים, זה הרבה יותר טוב מאשר כל פרסום. זו הדרך שלכם להתחבר לאלה אשר מוכנים. הם ימצאו את דרכם אליכם, כל זמן שאתם שומרים את האור הזה עובד, את האור הזה שמקרין החוצה ואומר, "אני כאן."
ובכן... מצוין.
דואליות ואיחוד מחדש – Duality and Reunification
נקודה מספר שלוש – אני עומד להיות גס כאן. נאמר לי לעולם לא לדון בפוליטיקה או דת בקהל מעורב, אך אני עומד לעשות את שניהם.
אז מה הבעיה כאן? מדוע יש צפון ודרום?
כפי שאולי אתם יודעים מההיסטוריה שלי, יש לי תשוקה מסוימת לעבודה לנסות לאחד ארצות מחדש. ויש לי הישגים בעבר די טובים – כאשר אני עובד עם הקבוצה הנכונה של אנשים.
רבים מאיתנו עבדו הרבה זמן וקשה לאיחוד אירופה. זה לקח מאות בשנים אך לבסוף זה נעשה. אין לכם מושג איך זה לעבוד עם קבוצה של מלכים ומלכות יהירים, עקשנים ואגואיסטים. אך סוף סוף אירופה מגיעה לסוג של קונצנזוס לסוג של הסכמה שבהם העולם הזה לא צריך יותר לדאוג בנוגע למלחמות בתוך אירופה.
אני לוקח מעט קרדיט והרבה עונג עבור העזרה לאיחוד מחדש של ארה"ב בזמן שהיא עברה את מלחמת האזרחים שלה. כפי שכמה מכם יודעים, אברהם לינקולן לא היה soiled being; הוא היה תודעה קולקטיבית, והיה לי העונג לעבוד איתו בהרבה מקרים שונים. אנחנו לא רק איחדנו את מה שאנחנו קוראים אטלנטיס החדשה – ארה"ב – אלא, בעובדנו ביחד עם הרבה אחרים, עזרנו עם התחלת סוף העבדות.
אני מאוד פעיל עכשיו בעבודה עם הסוגיות הדי מאתגרות של הישראלים והפלסטינאים, וזה מאתגר במיוחד מכיוון שזו סוגיה משפחתית רוחנית ישנה. הם באים מאותה משפחה רוחנית הנקראת Hapiru וכפי שאתם יודעים היטב, ויכוחים משפחתיים יכולים להיות המאתגרים ביותר.
כך שבכל פעם שהישראלים מנסים להרים קיר נוסף, עלינו למצוא דרך להורידו. בכל פעם שהפלסטינאים מנסים לבצע ניסיון טרוריסטי נוסף אנחנו מנסים למצוא דרך למנוע זאת.
אתם רואים, ישנו רצון אדיר או חמלה כדי שהעולם הזה יתקדם. ישנן הרבה ישויות מאוד מוארות שרוצות לראות את כדור הארץ החדש ואת כדור הארץ הפיסי הישן מתמזגים יחדיו בתודעה. וישנו מספר עצום שלנו אשר רוצים לראות את המשפחות הרוחניות מעבר למסדר
ה-Arc מתחילות לנוע ומתחילות לזרום פעם נוספת.
זה לא אמור להפתיע, אך אתם רואים, אפילו למשפחות הרוחניות יש סוג של מגבלת תודעה שלפני זמן רב מנעה מה- All That Is מלהתרחב. כך שישנו רצון להניע את זה, ממש כמו שאתם שרק התרחבתם והנעתם את תודעתכם.
אך אפילו כאשר למדינות יש קירות ביניהן, כאשר שני חלקים של השלם נמצאים במלחמה אחד עם השני, יש לזה השלכה עצומה על כל דבר. המחסום כאן בקוריאה, הקו המפריד כאן בקוריאה, הוא לא רק סוגיה קוריאנית; זו סוגיה עולמית. וזה הזמן לקירות האלו ליפול.
השאלה היא – הליכה מעבר למובן מאליו, השאלה היא – מדוע הקירות האלה עדיין במקום? האם בגלל שהם היו שם במשך זמן רב ואף אחד לא יודע איך להפילם? או שאתם רוצים להטיל את האשמה ב- קים ג'ונג איל, הנשיא הנצחי? או האם אתם רוצים להטיל את האשמה בכך על ממשלתכם? האם אתם רוצים להטיל את האשמה בכך על הדרקון – סין? או Koi – יפן? או אולי אתם רוצים להטיל את האשמה על ה- Eagle – ארה"ב?
זה קל להיתפס בפוליטיקה ובדרמה. אז מה באמת גורם לחלוקה הזו בקוריאה?
ראשית תנו לי להכריז שישנו רצון אדיר, או תנועה אדירה של אנרגיה לשחרר את החלוקה הזו. בערך 72.5% מכל הקוריאנים הדרומיים למעשה רוצים איחוד. הייתי אומר שקרוב ל- 90% מכל הקוריאנים הצפוניים רוצים איחוד אך מפחדים לדבר על כך. ובאופן אנרגטי, מתחת לפני השטח, זה למעשה כמו הר געש העומד להתפרץ, ישנו כזה רצון להביא את האיחוד בחזרה. אז מי חוסם זאת?
(מישהו עונה, גורם להרבה צחוק מהקהל ומאדמוס) אהה, הפילו את האשמה על שאומברה!! (צחוק נוסף) מה בנוגע לתודעת המונים? לא מישהו במיוחד, אלא תודעת המונים שעדיין מאמינה בדואליות. ובדרך מאוד מעניינת ודי מוזרה, האמונה בדואליות נהיית ממוקדת במקומות גיאוגרפיים מסוימים, כמו כאן, ואז זה בא לידי ביטוי, ואז זה נתקע. לא זז. אף אחד לא יודע איך לשנות זאת, אז הם רק מתווכחים על כך. אך החלוקה הזו לא יכולה להמשיך עוד הרבה זמן.
מה יהיה המחיר – רעידת אדמה? – לטלטל ולשחרר את הדואליות הזו? האם זה עומד להיות במחיר של רעידת אדמה כדי לשבור זאת? אני לא מנבא, אני שואל שאלה. ניבאתי בתורכיה לאחרונה; אני פשוט מציג כאן שאלה. אני זהיר בנבואות ולינדה אפילו יותר זהירה.
או שהאם זה עומד לגרום למישהו במקרה ללחוץ על כפתור ששולח פצצה למקום הלא נכון ומעורר פאניקה? האם זה יהיה במחיר של מוות או רצח של מנהיג עלום שם מסוים – או מנהיגים – כדי לזרז את השינוי? או האם זה יכול להיעשות באמצעות תודעה מתרחבת, באמצעות החזון של קוריאה מאוחדת?
מאחורי זירות ההתרחשות – Behind the Scenes
אך בואו ונחזור לרגע למה שבורא את הדואליות הזו. זו האמונה האנושית הכוללת בדואליות, באור נגד חושך, וזה נראה כאן. ישנו גם פחד מודגש עם כמה קבוצות, וכמה אנשים בעלי השפעה רבה, אך במיוחד עם קבוצה של ישויות לא פיסיות אשר קיימות במרחבים האחרים – הם היו קודם לכן על כדור הארץ אך כעת הן הלאה במציאות הקטנה שלהם במרחבים הקרובים לכדור הארץ – מכיוון שישנה דאגה בנוגע למה שקורה כאשר אתם מביאים את קוריאה בחזרה ביחד. אך מדוע? מכיוון שהם מפחדים, למעשה, שקוריאה מאוחדת היא יותר מדי חזקה.
במשך 50-60 השנים האחרונות, הקוריאנים הראו כיצד הם יכולים להיות מאוד גמישים.
מאוד חזקים. כאשר אתם משלבים את הכישרונות שלכם והאנרגיות שלכם, אתם יכולים לעשות הרבה. במידת מה זה כמו הגרמנים, כפי שצוין באחד הלילות. זה מאוד דומה. כאשר גרמניה חולקה, הגרמנים היו חלשים; כאשר הגרמנים בחזרה ביחד, הם מאוד חזקים. הכפילו זאת בפקטור של בערך 2.75 עבור הקוריאנים.
כאשר הקוריאנים מחולקים, הם חלשים יותר; כאשר הקוריאנים חוזרים להיות ביחד, זה עומד להיות מאוד חזק, אולי מספיק חזק כדי לשנות את האיזון של האשליה של כוח כאן באסיה; אולי מספיק חזק כדי שיהיה כוח צבאי שהוא הרבה יותר גדול מאשר רוב הארצות האחרות באזור הזה; שתהיה השפעה פיננסית ענקית על בסיס גלובלי; ולהשפעה על שינוי מסיבי בדת וברוחניות.
אז הנה הקבוצה הזו במרחבים האחרים, קבוצה של ישויות אשר היו בצורה אנושית קודם לכן אך עכשיו מסתובבים בצד האחר, למעשה עוזרים לשמור את החלוקה הזו. אז מי הם? סינים? יפנים? אמריקאים? ברזילאים? לא -- הם קוריאנים, כאלה שהיו להם תקופות חיים בעבר בקוריאה, והם מכירים את החוזק והכוח. הם היו קוריאנים בחיים בעבר – הם מתים, הם היו קוריאנים, הם מסתובבים בחוץ. (מבהיר למתרגמת) אז הם למעשה עוזרים לשמור את החלוקה, למרות שהם היו מהמשפחה הקוריאנית.
זה יהיה כמעט דומה להורה אשר מאוד חרד לילדו מכיוון שהילד כל כך נבון ובעל כוח ובעל יכולות שההורה מפחד שהוא אולי יפגע בעצמו או באחרים. כך שההורה מדכא (keep down) אותו. אלה לא בהכרח ההורים שלכם. אני משתמש במטפורה. אך מה שאני אומר, אולי זה הזמן שנושיט להם יד. אולי זה הזמן שנשלח להם מסר, מכדור הארץ לקוריאנים במרחבים הקרובים לכדור הארץ. ואולי המסר הוא, "אנחנו מוכנים. אנחנו חכמים ומוארים. אנחנו אכן חזקים, אך יש בנו חמלה. אנחנו יותר חזקים כאשר אנחנו ביחד, אך בכוח הזה יש שלום. בכוח הזה יש איזון. בכוח הזה יש כבוד לאנשים אחרים, לארצות אחרות."
ובכן, שאומברה יקירים, בואו וניהנה היום. בואו ונשלח מסר לישויות האלה במרחבים האחרים. בואו ונשלח מסר לתודעת ההמונים. כן, רק אנחנו, הקבוצה הקטנה הזו, נשלח פוטנציאל של מה העתיד יכול להיות – מאוזן, אוהב, מכבד, ושחרור של קארמה ישנה, הקארמה של המדינה.
חיזוי פוטנציאל חדש – Visioning A New Potential
אז בואו וניקח נשימה עמוקה... ואפשרו לעצמכם להקרין, ולהתרחב, ולהרגיש בתוך החזון של קוריאה כאחת, החזון של האיחוד, החזון של אחים ואחיות ומשפחות הבאות בחזרה ביחד שוב, החזון של מנהיגות חדשה.
קחו נשימה עמוקה ואפשרו לעצמכם להתרחב לתוך הפוטנציאל הזה, באם אתם בוחרים.
איננו מנסים לכפות זאת על אף אחד. אנחנו פשוט פותחים את הדלתות של הפוטנציאל הזה.
קחו נשימה עמוקה והרגישו את החלום הזה.
הרגישו את החלקים של המכלול (whole) חוזרים ביחד שוב. ואז בואו ונראה מה קורה בחדשות ובכותרות במשך החודשים הבאים. זה לא חייב להיות טראומטי או דרמטי. זה לא חייב להיות מהמם (shocking). זה יכול להיות מאוד חינני. ואז כאשר אתם רואים את הכותרות האלה, אתם רואים שדברים מתחילים להשתנות בקוריאה, זכרו את היום הזה שבו אנחנו מבלים ביחד כאשר הייתם מסוגלים לחזות פוטנציאל חדש.
ובבקשה אנא הרגישו עצמכם חופשיים לחלוק את התיעודים של הסשן שלנו ביחד עם כל חבריכם כאן בקוריאה ארץ השאומברה (Shaumbra-land).
והערה אחת אחרונה – maybe I'll get a few feathers ruffled here – אני לא כל כך אוהב את הדגל שלכם. אתם רואים, אלה לא הצבעים או העיצוב; זו דואליות, ממש על הדגל שלכם. הו, אתם אולי אומרים שזה היין והיאנג, אך האין יין ויאנג הם פשוט דואליות? האין זה השלם מחולק לשנים?
לדעתי הצנועה זה היה טריק אנרגיה קטן מלוכלך של אלה אשר יצרו את הדגל. קונספירציה היא עבודה טובה. יֶיפ. (צחוק) ובַמקום שבו רוב האנשים יראו זאת כיין ויאנג, אתם יכולים להסתכל מעט מעבר - זו באמת דואליות מונצחת.
אז אולי, שאומברה יקרים, אתם יכולים לחזות את הדגל החדש של קוריאה החדשה, משהו שמייצג איחוד מאשר חלוקה.
ובזאת, לעונג היה לי להיות איתכם. אני מתכנן לחזור, יש לנו הרבה עבודה לעשות ביחד.
ובזאת, זכרו, הכול בסדר בכל הבריאה. לכן I Am Adamus. And so it is .
תקשור 2 – שאלות ותשובות
אדמוס: אני הנני, אדמוס מהמרחב הריבוני.
ובכן, שאומברה יקרים שלי כאן בקוריאה, האם אתם מעט עייפים? אתם אמורים להיות! העברתם 3 ימים בהקשבה להרבה הרצאות. שמעתם הרבה מילים, אך מה באמת קורה? אתם מעיפים מבט בכל חייכם. אתם מעיפים מבט במציאות שלכם, בתודעה שלכם. בזמן שישבתם כאן בשלושת הימים האלה, באופן לא מודע שאלתם את עצמכם, "מה אני עומד לעשות בהמשך?" התנסיתם בהערכות מחדש מאוד עמוקה של אנרגיה. אני עזרתי לכם לסייע בכך, דחפתי אתכם בדרך, כך שזה טבעי – גופכם, המיינד שלכם מאוד מתעייפים.
כאשר אתם עייפים כך, זה למעשה דבר טוב, מכיוון שאתם מפסיקים לחשוב כל כך הרבה. אתם מפסיקים לנסות לנתח כל מילה קטנה שנאמרת. ובאמת מה שקרה כאן ביומיים האחרונים זו הערכות מחדש של אנרגיה עצומה בהרבה רמות שונות. אתם עושים זאת למענכם. אני לא גורם לזה לקרות. אתם הם אלה שעושים זאת.
כך שהשאלה היא מה קורה מחר? מה קורה ביום שלאחר מכן?
שאלה טובה. האם זה נקבע מראש מה שקורה? אם אתם רוצים שזה יהיה, זה יהיה. רוב הסיכויים שמה שעומד לקרות מחר הוא שאתם עומדים ללכת אחרי – יש לכם נטייה ללכת אחרי – אותו נתיב ישן. אתם נכנסים לתוך סוג של תלם ואתם פשוט הולכים בו. זה בסדר כל זמן שאתם מודעים לכך שאתם בוחרים בכך ושאתם עושים זאת. לקום בשש בבוקר, להיות בעבודה בשעה שמונה, להיות בבית בזמן לארוחת הערב. זה בסדר – כל זמן שאתם שמחים בזה, כל זמן שאתם בוחרים בכך.
הפיסיקה הרוחנית של בחירה מודעת-
The Spiritual Physics of Conscious choice
דברנו כאן הרבה בימים האלה אודות בחירה. בגלל סיבה מסוימת קשה לי יותר להעביר את הרעיון הזה של בחירה כאשר אני מדבר לבני אדם מאשר כל דבר אחר. אני יכול לדבר לבני אדם אודות Christ שמת על הצלב וכיצד הוא חזר לאחר מכן לעבוד עם מרי מגדלנה, והוא עיבר את מרי מגדלנה והיו להם שני ילדים ביחד – אפילו לאחר שישוע עזב את הגוף הפיסי. זה קל יותר לבני האדם לדבר עליו מאשר לעשות בחירה בחייהם. דרך אגב, זהו סיפור אמיתי.
קל יותר עבורי לדבר לבני אדם אודות צורת חיים חוצנית, אודות חלליות קטנות המבקרות את כדור הארץ, מאשר לדבר אודות עשיית בחירה. אילו סיפרתי לכם שמחר יהיו חמישה עבמי"ם שניתן יהיה לראותם מעל מקסיקו סיטי, שאחד מהם למעשה יורד ונוחת על האדמה ויוצר קשר אנושי, הייתם רצים הלילה הביתה ומתחברים לאינטרנט ו- פפפט! – מתחילים לספר לכל אחד שאתם מכירים. לא הייתם הולכים לישון הלילה. הייתם מחכים לראות את החדשות של מחר.
האם אתם עומדים לרוץ הביתה הלילה, כל כך נרגשים בקשר לבחירה מודעת, בוראים את המציאות שלכם, שהייתם מתחברים לאימל כדי לספר לכולם על כך? כל כך נרגשים עד כדי כך שאינכם יכולים לישון הלילה? כל כך נרגשים עד שאינכם יכולים לחכות למחר מכיוון שהוא שייך לכם? כנראה שלא.
אילו סיפרתי לכם שלכנסיה הקתולית עומד להיות סקנדל גדול נוסף החודש – סקנדל רציני...
הו, זה קל מדי. (אדמוס מגחך) אנחנו כולנו יודעים שזה עומד לקרות.
ובכן, שאומברה יקרים, הקונספט הזה של בחירה מודעת, בריאת המציאות שלכם,
That's a tough one. זה לא מאוד דרמטי, אך זה מאוד מאוד יפה.
לפני שאני לוקח שאלות – אני לא כל כך אוהב שאלות, אך לינדה גרמה לי להבטיח להשיב על כמה היום – אך אני רוצה לדבר רק מעט על עוד פיסיקה רוחנית. האין זה מרגש? או שהייתם מעדיפים לדבר על עבמי"ם?
עבמי"ם. או קי. (צחוק)
פיסיקה רוחנית – מאוד פשוט, אך זה יעזור לכם להבין מדוע בחירה מודעת עובדת – אצייר כמה תמונות.
הנקודה הקטנה כאן על הלוח מייצגת Home, מה שחלק מכם מכנים heaven, All That Was, אלוהים, בורא, המקור (the Source). בנקודה מסוימת אלוהים שאל את עצמו, את עצמה – כנראה יותר אישה מאשר כל דבר – שאלה את עצמה, "מי אני? אני קיימת, אך מי אני?"
ובכן, שאלה זו גרמה לאלוהים להתאהב באלוהים, מכיוון שברגע שאתם מהרהרים במי אתם באמת, אינכם יכולים להימנע מלהתאהב בעצמכם.
אהבה זו גרמה להתפוצצות. האסטרונומים שלכם למעשה רואים זאת והם קוראים לכך המפץ הגדול, אך למעשה זו הייתה התוצאה של Spirit מתאהבת בעצמי שלה. אהבה זו של Spirit בראה souled beings – אתם ואני – כך ש- Spirit יכלה לגלות את עצמה שוב ושוב ושוב. באמצעותכם, Spirit, אתם חווים שקיעות. אתם חווים איך זה לאכול. אתם חווים את היופי של האמנות. אתם חווים חיים.
כעת, בזמן שהסיפור ממשיך, אתם הייתם הביטוי של Spirit, וכאשר עזבתם את התודעה של הבית, הנוחות של המקור, לא היה דבר כאן בחוץ.
אפילו Spirit לא ידעה מה היה כאן בחוץ. לא היה דבר. ובכן, טוביאס משתמש במטפורה. הוא אומר שהלכתם דרך קיר האש. נראה כמו רישום לא כל כך מוצלח של שמש, לכן תשמעו את הביטוי מדי פעם "Great Central Sun".רק דרך נוספת לומר "Home".
אך התיאוריה היא שכאשר באתם לקצה התודעה, של Spirit, התנפצתם לביליוני וביליוני חתיכות. האלכימיה הזו באמת עיצבה את זהות נשמתכם, משהו שלעולם לא יכול להילקח מכם.
כאשר חציתם את קו התודעה לתוך כלומיות והתנפצתם לביליוני חתיכות, מה שבאמת קרה היה שבראתם את הפוטנציאלים של כל דבר שאי פעם תהיו. זה כמעט ולא ניתן לשערו על ידי המיינד האנושי. בראתם את הפוטנציאל של כל תקופת חיים, של כל פעולה, של כל מחשבה ושל כל מילה. ולא רק את אלה שחוויתם, אלא את אלה שמעולם לא חוויתם.
היה הפוטנציאל שהייתם יוצאים לצהרים היום ולא חוזרים לכאן. זהו אחד מאלפי הפוטנציאלים של דברים שיכלו לקרות בארוחת הצהרים.
כך שהתיאוריה היא שהפוטנציאל של כל דבר שאתם אישית, אינדיבידואלית, יכולתם אי פעם לעשות או להיות, כבר קיים.
אז הנה אתם עכשיו כ- souled being, באים מהמקור, מתרחבים במודעות, אך כל הפוטנציאלים האלה מאחור בקיר האש עדיין זמינים לכם. אז כאשר אני אומר, "מה עומד לקרות מחר" ואני אומר, "אתם בוחרים," מה שאתם באמת בוחרים ממנו, זה מערך יפה של פוטנציאלים שאיך שהוא כבר קיימים. כאשר אני אומר, "בחרו מה שאתם רוצים שיקרה לכם," זה כמעט כמו ואתם מושיטים יד לאחור, מושיטים יד החוצה, לזמן שלכם בקיר האש, מביאים את הפוטנציאל הזה ממש לתוך ה- Now. כך שבתיאוריה כל דבר הוא אפשרי. אתם כבר בראתם את הפוטנציאל לזה ועכשיו אתם רק בוחרים מה לחוות. זה כבר נמצא שם.
כעת, לאחר הרבה מאוד תקופות חיים אתם כבר לא מתורגלים בבחירה ובהבאה לידי ביטוי
(you've gotten out of the practice of choosing and manifesting), וגם הפסקתם לבטוח בעצמכם. כך שאתם מושיטים יד לפוטנציאלים, אך אינכם באמת בטוחים (sure). זה מרגיש די מגושם. אך אם אתם עובדים עם הקונספטים שדברנו אודותם בימים האחרונים האלה, תגלו שזה מאוד קל להתחיל לתפוס או לאמץ אליכם כל פוטנציאל שהוא שאתם רוצים. הוא כבר נמצא שם. זה רק עבורכם לבחור אם אתם רוצים שהוא יבוא לידי ביטוי והתנסות.
כך שכאשר אתם חושבים אודות בחירת מה שאתם רוצים מחר, אל תדאגו בקשר לאיך זה מובא לתוך מציאות, איך זה נברא. חלק שלכם כבר ברא זאת בחזרה כאן.
(Part of you has already created it back here).
שאלות ותשובות
ובזאת בואו וניכנס לשאלות.
לינדה: אז אתה עומד לשבת בכסא ולתת מנוחה לקאולדרה?
אדמוס: לא להרבה זמן.
לינדה: הו, אוקי. הנה כמה שאלות מהקבוצה הזו. [כל השאלות נקראות על ידי לינדה.]
שאלה 1: האם ישנם אלו שהם דברים משותפים בין התעלות בתרבות המערבית, או בלהיות מאסטר מתעלה בעולם האוריינטלי, וסנכרון?
אדמוס: אעשה זאת מאוד פשוט. ישנם הרבה אפיונים משותפים, אך כל הנתיבים בסופו של דבר מובילים לאותו מקום. זה לא משנה באם אתם לומדים פילוסופיה יוונית, המיסטיקה האסיאנית, מעגל הארגמן – (טלפון סלולארי מצלצל), וואו, זה כואב – או כל דבר אחר. במוקדם או במאוחר הנתיב שלכם מוביל לקבלה עצמית, הבנה שאתם אלוהים גם כן.
זה קל להיתפס בתוויות שונות, תארים שונים ומתודות שונות. בסופו של דבר, זה לא באמת משנה. כפי שאמרתי קודם לכן, אתם באמת יכולים לא לעשות כלום ובסופו של דבר אתם עומדים להתעלות. זה רק אולי ייקח זמן רב.
לינדה: כאשר אמרת, "זה כואב" קודם לכן, התייחסת לטלפון הסלולארי, לא לשאלה.
אדמוס: לטלפון הסלולרי, לטלפון הנייד, כן.
לינדה: אוקי.
שאלה 2: כאשר אני עושה בריאה מודעת, האם זה מגביל, במידה ואני מגביל בזמן
(set a time limit)? האם זה סוג של צפייה?
אדמוס: ובכן, לא הייתי מציע שתקציב זמן. למעשה מה שהייתי מציע הוא זה שתעשה בחירה מודעת להרחיב את הבנתך מעבר לזמן. הזמן הוא נפלא עד למידה מסוימת (to an extent), אך הוא גם מאוד מגביל.
ברגע שאתה משחרר עצמך מהאמונה בזמן, אתה מבין שאתה יכול להיות נוסע אמיתי בזמן.
כרגע אתה מאמין שאתה מתנהל במסגרת זמן כרונולוגית משעה שלוש לשעה ארבע, ממרץ לאפריל, מהיותך בן 42 להיותך בן 43. זה באמת משעמם, דרך אגב. אתה מגיע לנקודה מסוימת ואתה מבין שהזמן כלל לא משנה. אתה מתחיל את זמן הנסיעה (travelling) שלך עצמך, כשהכוונה היא שאתה יכול פשוטו כמשמעו לטייל מהעתיד שאתה (the future you) לתוך העבר. וקת'ומי, במיוחד, מאוד מיומן בכך.
במרחבים ללא-זמן (non-time), הנוסעים עוברים אחד ליד השני כל הזמן, הולכים אחורה וקדימה. הם מברכים, הכרה אחד בשני, מנוסע מזמן אחד לנוסע האחר.
זה "Oh-be-ahn. Oh-be-ahn". המשמעות היא רק "אני נוסע בזמן (time traveler). אני יודע שגם אתה. שיהיה לך כיף לא משנה לאן אתה הולך." (אדמוס מאיית את הברכה)
כך ששאלתך טובה, אך בוא ולמעשה עשה בחירה להתעלות מעל מגבלות הזמן. זה מרתק כאשר אתה יכול ללכת אחורה וקדימה, כאשר אתה יכול ללכת הלאה ולבקר פוטנציאלים עתידיים. האם אתה יכול לדמיין ביקור במודע אצל הפוטנציאלים העתידיים כדי לראות איזה מהם אתה הכי אוהב, לראות איזה מהם אתה עומד לבחור להתנסות בו? תודה.
שאלה 3: אני תוהה, האם חוסר איזון מנטאלי קשור להוויה האנושית (human being), להוויה המלאכית או לשתיהן?
אדמוס: זה בעיקר קשור להוויה האנושית, המצב המנטאלי, אך זה משפיע על ה- spirit. כאשר אדם הינו לא מאוזן מנטאלית – ואני מדבר כאן על דברים כמו סכיזופרניה, נוירוזה, לא על פיגור מנטאלי, לא דברים שנגרמו בלידה – כאשר אדם משתגע, הם גורמים לניתוק חמור מה- spirit שלהם. ישנה הכחשה של ה- spirit שלהם, והאלוהי שלהם מגיב בהתאם לכך, ואז מתכחש לאנושיות של עצמו. כך שאתם יוצרים את התהום הגדול הזה או ההפרדה בין שני האלמנטים של
Spirit ואנושי. זה מעצים את המצב המנטאלי, את הבעיה המנטאלית... אני מנסה לחשוב כיצד לומר זאת. יש... האם אכפת לך לנקות את הלוח?
לינדה: לשמחה ולעונג הוא לי.
אדמוס: ישנו פּוּלְס, זרימה של אנרגיה בין ה- spirit והאנושי, וברגע שהלוח יהיה נקי, אצייר זאת.
לינדה: הו, תן לי לנקות זאת עבורך מיד.
אדמוס: לשנים יש דרך של מעין זרימה כמו זה. (אדמוס מצייר) הריתמוס הזה חשוב. כך שזה – אל תיקחו זאת כפשוטו, זה תיאור סימבולי – אך בואו ונקרא לזה האנרגיה של Spirit, ובואו נאמר שיש לזה זרימה כמו זה. (אדמוס מצייר) ואז יש לכם את האנרגיה של אנושי ותהיה לו זרימה כמו זו. (אדמוס מצייר) אתם רואים כיצד הן נפרשות בנפרד והן באות ביחד, והן נפרשות בנפרד והן באות ביחד.
כאשר ישנה מחלה מנטאלית, מה שקורה הוא שהתבנית האנושית נהיית יותר בלתי יציבה. זה הולך כך, אם אתם יכולים לראות. היא מאבדת את הריתמוס עם ה- spirit. אנרגיית ה- spirit מגיבה אז בהתאם, והיא נהיית מאוד בלתי יציבה, כמו זה. זה גורם לאדם להשתגע אפילו יותר.
זה יכול היה להימשך הרבה מאוד תקופות חיים. אבל, בעבודה איתכם, אנחנו עומדים לפתח כמה תבניות שהן מאוד אנרגיה חדשה של פסיכולוגיה. אני לא כל כך אוהב את המושג פסיכולוגיה, אך אנחנו עומדים לעבוד ביחד כדי להחזיר לקצב re- rhythm)) את המיינד עם ה- spirit. אני עומד
להוביל סמינר בן שלושה ימים ביוני עם שאומברה. איך אנחנו מביאים את אלה בחזרה? איך אנחנו עושים את החיבור הזה עם ה- spirit והאנושי? איך אנחנו עוזרים לבני אדם עם חוסר איזון מנטאלי להתגבר על השדים שלהם? זהו אתגר גדול, אך כולנו מוכנים לכך. אנחנו עומדים לעשות זאת.
ללא ספק, אחד מהדברים שעוזר במקרים הפחות חמורים זו הנשימה. הנשימה תחזיר את הריתמוס. אך אם מישהו לגמרי בטראומה, זה קשה להגיע אליהם אפילו בעזרת הנשימה.
אז מה אנחנו עושים? שאלה טובה. אתה לוקח בני אדם בעלי אינטגריטי, מאוד מאוזנים אשר יודעים איך לעבוד עם האנרגיות שלהם – חדשות וישנות. אתה מאמן אותם איך לצאת לתוך המרחבים האחרים כדי לפגוש את הנפש האנושית המשוגעת שנמצאת כאן בחוץ, לפגוש את
ה- spirit הלא מאוזנת שנמצאת שם בחוץ.
במילים אחרות, אנחנו מאמנים אנשים לעשות Dream Walking עבור אלה אשר חולים מנטאלית. אך אם מישהו נמצא בטראומה חמורה, אי איזון חמור בגופם הפיסי כאן על כדור הארץ, הניסיון לעשות ייעוץ איתם הוא כמעט לא אפשרי. הם כל כך אבודים. לתת להם תרופות אולי יגרום לכך שהם ייראו יותר רגועים במציאות הפיסית שלהם, אך כאן בחוץ? וואה. כל מה שעשיתם עם התרופות זה לכסות זאת בשמיכה ולהעמיד פנים שזה לא שם, מטייחים את זה.
אך בואו ונאמר שאתם מאומנים לעשות Dream Walking עבור אי האיזון המנטאלי. אתם לומדים איך ללכת החוצה כאן, איך, הו, איך להיות מגדלור, איך – אני לא אכנס לפרטים כרגע – להשתמש בשילוב של דברים כמו צליל ואור וכמה טכניקות אחרות לשליחת חמלה החוצה, סיגנל תזכורת תמידי. מצאנו שזה די אפקטיבי בעבודה המוקדמת שעשינו בהבאת הריתמוס הטבעי בחזרה.
אז, צילמתם? רוצים לצלם אחת נוספת? (צחוק)
כעת, זה מוביל לשאלה הבאה. יש לנו את הריתמוס הטבעי הזה בין ה- spirit והאנושי. ודרך אגב, הנקודה הזו כאן שבה השְנַים באים למקום הקרוב ביותר היא כאשר אתם חולמים בלילה.
זו הסיבה שהשינה והחלומות כל כך חשובים. זה מביא אתכם בחזרה איתכם. נסו למנוע מעצמכם שינה – אתם משתגעים, פשוטו כמשמעו, מכיוון שאיבדתם קשר עם העצמי. כך שזה מוביל אותנו לשאלה... לינדה מודאגת מכך שלא נצליח לעבור על מספיק שאלות, אך זה מרתק לגמרי, הלא כן? כן, אוקי. אז אמשיך.
אז זה מוביל לשאלה, מה קורה כאשר אדם ער (awakens) לגמרי או מתעלה או מביא בחזרה את כל האספקטים שלו? ובכן, שאלה מצוינת שאני שאלתי. (צחוק) כעת יש לכם תבנית שמצטלבת ורוקדת ביחד. אין לה יותר את ההפרדה הזו. אתם רוקדים עם עצמכם. בסופו של דבר, הריקוד הופך להיות כה משולב עד שאתם בקושי יכולים לומר שיש הבדל. כאשר אתם מגיעים לנקודה הזו כאן, אינכם יותר גוף/מיינד/ spirit; אתם גוף של תודעה.
לינדה: איך זה מתקשר לסינכרוניזציה?
אדמוס: זה לא. אני רק מקסים את עצמי.
אתם הופכים לגוף של תודעה. אינכם נפרדים יותר. אתם ביטוי (expression) שונה, אך אינכם יותר גוף, מיינד ו- spirit.
איך זה מתקשר לסינכרוניזציה? ובכן, ראשית, זה המקום שאליו אתם הולכים, אם אינכם משתגעים תחילה. שנית, זה אמור לעזור להבהיר את ההבנה של מדוע בחירה הינה כה חשובה, מדוע בחירת מה שאתם רוצים חשובה עכשיו. זה עושה את התהליך הזה של הביאה ביחד להרבה יותר חינני (graceful).
ובכן, השאלה הבאה, בבקשה.
שאלה 4: מה הם הדברים שעושים אותי מאושר ובעל תשוקה?
אדמוס: שאילת שאלות שאת התשובות להן אתה כבר יודע! (צחוק) אך למעשה – וברצינות – עליך להשיב על השאלות האלה בעצמך. אם מישהו אחר עונה על כך, אתם חי את החלומות שלהם, לא את שלך. מה עושה אותך מאושר? מה היא התשוקה שלך? אף מדיום לא יכול לענות לך על כך אי פעם, ושיתביישו להם אם הם כן.
דרך אגב, אין דבר כזה מדיום (psychic). זו כל כך אנרגיה ישנה, מסוג הדברים של ימי הביניים. ישנה רק מודעות. אדם אשר אומר שהם מדיום, כל מה שהם זה שהם קצת יותר מודעים. לפעמים מדיום יסתכל בתוך הפוטנציאלים שלכם – בואו ונאמר שכל אחד מהעיגולים האלה מייצג פוטנציאל – והמדיום מסתכל בכם ואומר, "המממ." מדיומים באופן כללי הינם רק מודעים לאחד או אולי לשני פוטנציאלים, אך אלה אינם בהכרח אלה שאתם עומדים לבחור. אלה הם רק אלה שהכי ברורים למדיום. בדרך כלל, הדעה הקדומה של המדיום או האג'נדה שלו מערפלת את היכולת האמיתי שלהם לקרוא. אך להיות מדיום אינו יותר מאשר להיות מודע. יכולתם להתחיל בקלות, בקלות לחזות את העתיד באם אתם מודעים להיום. זה די קל לראות מה עומד לקרות על כדור הארץ בחודשים הקרובים או בשנים הקרובות. אינכם אפילו צריכים להיות נבונים. אתם רק צריכים להיות מודעים.
כך שלמדיום האמיתי פשוט יש מודעות בכמה רמות שונות, אך אז זה יעשה אתכם כולכם מדיומים גם כן. אך בתשובה לשאלה, עליך לבחור את האושר שלך עצמך, את התשוקה שלך עצמך, את השמחה שלך עצמך. תודה.
שאלה 5: אדמוס, דמיינתי נוף יפהפה ושלוו בשיעור אתמול. אני חושב שהסיבה לכך שדמיינתי נוף יפה ושלוו בכיתה אתמול היא שאדמוס יכול לעשות דבר כזה, אני מדבר בכנות. נוף המציאות שלי הוא לעבוד קשה בחברה שלי. אני רוצה לדעת איך אני מדמיין נוף מציאות בפירוט.
אדמוס: כאשר אתה עובד עם סינכרוניזציה, אני מציע שתדמיין רק רקע (setting) יפה, כל מה שזה אומר עבורך. אני לא מבקש ממך לדמיין את חיי היום יום שלך. אני מבקש ממך לדמיין איך היית רוצה שייראה הנוף שלך.
מה בני האדם אוהבים? הם אוהבים חופים. הם אוהבים הליכה ביער. הם אוהבים לשוט בסירה. הם אוהבים שקט ואת אור השמש. כך שכאשר אתה מכין את תודעתך לעשיית בחירות מודעות, מדוע שלא תברא רקע נחמד שבו תעשה זאת? אתה יכול גם באותה הקלות פשוט לדמיין אור. לדמיין אור זהב יפה. אתה יכול לדמיין מוסיקה. לדמיין כל דבר שאתה רוצה, אך כאשר אתה עושה את התרגיל הזה, למה לא לדמיין משהו שהוא מהנה? הפרטים של נוף המציאות אינם חשובים, אלא זו ההרגשה שמאחורי זה.
דרך אגב, חיי היום יום האנושיים הינם קשים. מציאות תלת ממדית היא באמת קשה. אני מוצא שזה מאתגר אותי להעביר יותר מיומיים בצורה פיסית. לפעמים אשים את תודעתי בחתול – אפילו החתול שלכם – כלב. הייתה לי ארוחת ערב נפלאה אתמול, ופשוטו כמשמעו הייתי חתול. (אדמוס מצחקק) הצצתי פנימה לפגישה עם כמה קרדינלים – הקרדינלים הקתולים, לא הציפורים – והקשבתי לשיחתם על איך הם עומדים לטפל בסוד המלוכלך הקטן הזה. ולמעשה, הייתי שם אנרגטית באמצעות חתול, למרות שמהר מאוד גיליתי שכמרים וקרדינלים לא אוהבים חתולים וכלבים. הם המשיכו כל הזמן לגרשני מהחדר. (אדמוס מצחקק)
אך הייתי שם בכוונה. אני יודע שאני סוטה מהנושא, אך אתם נדהמים לחלוטין, הלא כן? יה, יה, אוקי. (צחוק)
הייתי שם אנרגטית בגלל שלהחלטות שנעשות עכשיו על ידי הזקנים או המנהיגים של הכנסייה תהייה השלכה משמעותית על הכנסייה עצמה, על דתות אחרות, על לא מעט ממשלות. האיזון של הכנסייה הקתולית משפיע על האיזון של הרבה מאירופה,למעשה, וארצות אחרות סביב לעולם.
אם משבר זה יגרום לנפילת הכנסייה – הכנסייה לא עומדת להיעלם, אך היא יכולה להינזק באופן דרסטי – זה גם ישפיע מיידית על הכלכלה של יוון, שבכל מקרה נמצאת בזמנים קשים, בהחלט בכלכלה של איטליה, ואז תראו סוג של אפקט דומינו לאורכה ולרוחבה של אירופה. זה יחתור תחת הרבה מהעבודה שנעשתה בקהילה הכלכלית האירופאית, ואז גלי הגאות והשפל האלה של בעיות ישפיעו על אסיה, ישפיעו על אמריקה, ישפיעו על כל העולם.
אז מה שאני מנסה לומר הוא שאני חושב שזה חיוני עבור הקרדינלים להיות מאוד ישרים. אם הם מנסים לטייח ולשקר, האנרגיה הזו חוזרת לרדוף אותם. הם צריכים להתמודד עם כך שישנן בעיות חמורות עם התעללות מינית בתוך הכנסייה. אולי כמה מכם המורים יכולים לפנות
(head off) לוותיקן ללמד SES.
לינדה: הם לא באמת פתוחים לכך עדיין.
אדמוס: (מגחך) הם עומדים להפוך למיואשים די בקרוב. וזה מוביל לאחת מהשאלות הגדולות ביותר ששוחחנו עליהן כאן אתמול – האם יותר לכמרים להינשא? ובכן, לי יש את דעותיי האישיות. הכנסייה לא בהכרח מסכימה איתן. אך זה מאוד שברירי, זמן מאוד רגיש המערב כסף, פוליטיקה, תודעה על כדור הארץ, ולכן, הייתי חלק מהכינוס הזה של הקרדינלים.
נדהמתי ונעצבתי לראות עד כמה הם זקנים ומפחדים. התאכזבתי עמוקות לראות איך הם מתעניינים יותר בשימור ה-fielsdoms הקטנים שלהם, הממלכות הקטנות שלהם, מאשר באמת להביט בהתפתחות של בני האדם. ובבסיסו הבנתי שאלה אינם גברים של תודעה גבוהה. הם גברים של דֹוגמה, גברים של חוקים וגברים שמנסים נואשות להיאחז בכוחם. זה לא עומד לעבוד יותר בעולם.
ראשית, בשולחנות האלה של המנהיגים, השולחנות שהם נעשות החלטות, אם אין איזון של אנרגיה נשית, זה לא עומד לעבוד. אם אין חמלה כנה, זה לא עומד לעבוד. ואם ישנה ההכחשה לכך שהעולם משתנה בקצב מהירות האור, זה לא עומד לעבוד. האלמנטים האלה כל כך חשובים, וזה לא שאני מעריץ גדול של הכנסייה – היו לי ההיתקלויות שלי איתם – אך עדיין אני יודע שזה יכול לשרת מטרה בעלת ערך במידה והם מוכנים להשתנות. אני מניח שזה מתייחס גם לכל קבוצה של בני אדם עכשיו. תודה עבור תשובתי המאוד longwinded.
לינדה: ובכן, מכיוון שאתה סוטה מעט מהנושא, הייתי רוצה להוסיף שאלה.
אדמוס: ודרך אגב... עלי להשיב... מצטער. אך כן, שיחתנו כאן בחלק הזה היא לצריכת הציבור. אתם יכולים לחלוק את המסר הזה.
לינדה: את החלק הזה בנוגע לכנסייה?
אדמוס: אפילו עם האפיפיור. כן.
לינדה: אוקי. אני לא יודעת את המילים המדויקות של השאלה הזו, אז אבקש ממך ומכולם להרגיש אותה. עשינו אימון של מורי SES כאן בקוריאה. עשינו את אירוע הסינכרוניזציה כאן בקוריאה, ונראה שישנן הרבה אנרגיות שונות המתרחשות כאן. נראה שלשאומברה יש יותר נטייה לאיזון של אנרגיה נשית וגברית ורוצים להיות האיזון הזה, ועדיין כאשר אנחנו מדברים לשאומברה, הם מספרים לנו שזה לא כל כך אופייני לקוריאנים עצמם. כך, אני מניחה ששאלתי היא מה הדבר שאתה יכול לחלוק עם קבוצה זו – עם קבוצה זו של שאומברה קוריאנים, כל השאומברה הקוריאנים – שמציע להם עוד תובנה, יותר הרגשה לתוך מה שהליכה קדימה יכולה להיות?
אדמוס: ובכן, יש להבין שאתם בסביבה מאוד מאתגרת אנרגטית. במילים אחרות, זה לא אודותיכם.
יש לכם את ההפרדה הזו של צפון ודרום. זה גורם ללחץ אנרגיה עצום בכל אחד, אך במיוחד אלה אשר הינם יותר מודעים. זוהי חלוקה לא טבעית, וישנה אנרגיה כלואה המנסה להביא איחוד וישנן קבוצות שיש להם את האג'נדה הנסתרת שלהם שמנסות לשמור על ההפרדה.
כפי שדברתי באותו היום, ישנם כאלה אשר מפחדים מקוריאה מאוחדת בגלל הכוח שטבוע באנשים הקוריאנים, בתודעה הקוריאנית. הוא כל כך חזק שישנם כאלה אשר מפחדים שזה יבלבל את האיזון הפיננסי באזור זה של העולם, יבלבל את איזון התרבות, אכן, ושזה אפילו יכול להפוך לחממה או אינקובאטור להבנות רוחניות ופילוסופיות חדשות. אז הטוב ביותר הוא לשמור את קוריאה מחולקת, ואז זה לא יקרה.
דוגמה שהשתמשתי בה באותו היום הייתה שגרמניה המחולקת לא הייתה חזקה. גרמניה מאוחדת יכולה לעשות נפלאות. ואתם לוקחים את התודעה הקוריאנית, מכפילים אותה בפקטור של שנים או שלושה וזה יעזור לכם להבין מה יכול להיעשות כאן, הרבה יותר ממה שנעשה בגרמניה – בגלל הרבה סיבות אני לא אכנס לזה.
אז אתם נושאים את המשא הזה על כתפיכם, אם אפשר לומר, אנרגיה זו של לחץ ומתח. אתם לוקחים אותה פנימה כשלכם, אך היא לא. מה שאתם יכולים לעשות שיהיה לו אפקט משמעותי זה ללמוד לעבוד ביחד.
מה שומר את שאומברה בקבוצות קטנות שונות? ובכן, האנרגיה של קוריאה. אותה האנרגיה שיוצרת חלוקה בקוריאה, יוצרת חלוקה בשאומברה. אתם מפעילים ( acting out onביטוי בפעולה, ביטוי התנהגותי ולא מילולי של קונפליקטים רגשיים) כיסוי של אנרגיה. אז מה אתם עושים?
אתם מקבלים את הריבונות בכל אדם ואדם. הבדלים מותרים (allowed) ואפילו מוערכים. אתם מקבלים את העניין שכולכם עומדים להגיע לאותו המקום במוקדם או במאוחר, ויש לכם חמלה אחד לשני. במקום שאדם אחד או קבוצה קטנה אחת שולטים בכול, אתם מאפשרים את הקול של כל אחד להיות כלול. ויש לכם קבוצה מסוימת של אנשים העוזרים לתמוך בכך על בסיס קבוע, מה שאני רואה כחברה (Company) של אנרגיה חדשה או כל ישות (entity) שהיא. אתם מכוננים את הדוגמה של אנרגיה של קוריאה מאוחדת, אנרגיה אנושית מאוחדת, אנרגיה רוחנית מאוחדת. כעת זה יגרום לתזוזה (shift) בחלוקה הלא טבעית הזו בארצכם.
אם אתם מביטים לאחור על ההיסטוריה של קוריאה, אתם תראו שבמשך אלפי שנים שאחרים ניסו לשמור את קוריאה מחולקת. לא בגלל שקוריאה היא מדינה שקל להשתלט עליה, אלא בגלל שהם רצו לראותה מחולקת, נפרדת, מפחדים מכוחה. אך זה לא יכול להימשך יותר.
אז, שוב תשובה ארוכה, אך היא פונה למצב. ובזאת, שתי שאלות נוספות ואצא לדרכי.
לינדה: ישנה spirit ענקית כאן שאנחנו יכולים להרגישה ואני חושבת שזה היה הולם להתייחס לכך.
שאלה 6: אני ישות ריבונית. מדוע אני צריך [לשים] את רצונותיי לתוך סימבול?
לינדה: אתה יודע, העיגול, הריבוע, המשולש, הקו.
אדמוס: אינך צריך לעשות זאת כלל וכלל. סימבולים אלה הם פשוט דרכים של הפיכת העניין ליותר קל, ליותר כיף לעבוד איתם, וזה באמת תוכנן לאחרים אשר אתם עומדים לעבוד איתם. הם זקוקים למעט הסחת דעת. בזמן שהם עסוקים בניסיון לבחור סימבול, הם לומדים שיעור מאוד בסיסי בבחירה. האם זה עַגול? האם זה מרובע? האם זה קו? כך שזה מכניסם לתודעת הבחירה. הסימבולים אינם כל כך חשובים, אך הם יכולים להוסיף מעט כיף לכך.
שאלה 7: הי אדמוס, הייתה לי תשוקה גדולה בשנתיים האחרונות וניסיתי. זה לדעת לגמרי שפחד, עצב וסבל, הם רק אשליות. זה שאני יכול להרגיש תשוקה ושמחה. מכל מקום, בסדנה הזו מצאתי שאמונות, שקר ותשוקה הינם אותו הדבר, במובן מסוים. יכולתי לראות מה הייתה הבעיה ביתר בהירות. כך שעכשיו אני מרגיש שזה הזמן שעלי לזרוק גם את תשוקתי (desire). האם אני יכול לעשות זאת? כמובן שאני יכול. אולי (צחוק) אך זה יהיה נהדר באם תעזור לי מעט לפעמים.
לא, תמיד. תודה.
לינדה: ואז ישנה שאלה אחת אחרונה.
אדמוס: אז בכיתה הזו איננו מבקשים מכם לזרוק החוצה דבר. אתגרתי אתכם ברמות שונות להעיף מבט. מה חשוב? הבט במה שבורא את המציאות שלך. האם זה אתה או שזה דברים אחרים? ובתקווה שעצבנתי אתכם מעט ובלבלתי אתכם הרבה, מכיוון שאז אתה עומד ללכת הביתה ואתה עומד לומר, "מה חשוב? מה אני בוחר? מה הן התשוקות שלי?" אתה עומד באמת להיות מעוצבן בימים הקרובים. ההתעצבנות לא נגמרת כאשר אתה יוצא מכאן, אך זה טוב.
דרך אגב, לאנשים של העידן החדש יש את ההרגל הקטן המגונה הזה להשתמש בביטוי הזה,
"זה פשוט היה אמור לקרות," או אם משהו רע קורה להם, הם אומרים, "זה אני הוא שבראתי את זה איכשהו." ("I must have created it somehow") לא באמת. באופן מסולף, כן, אולי בראתם את זה, אך לא מתוך בחירה מודעת – כברירת מחדל. אני כלל לא קורא לזה בריאה.
אני קורא לזה 'להיות לא מודעים'. אז בואו ונפסיק להשתמש בביטוי הזה, "זה היה אמור להיות." אמור להיות על ידי מי? החוצנים? ג'ורג' בוש? (צחוק) האפיפיור? או לומר ש"אני בראתי את זה איכשהו." לא, אתם כאילו... זה פשוט קרה (you kind of… it just kind of happened). אתם לא באמת בוראים זאת במודע.
אז, שאלה אחרונה.
שאלה 8: מה היא התשוקה האולטימטיבית (ultimate desire) של ה- spirit שלנו?
אדמוס: ובכן, התשוקה האולטימטיבית של ה- spirit – אני שונא אפילו לנסות לשים זאת במילים...
לינדה: קדימה.
אדמוס: ... מכיוון שזו באמת רק הרגשה. אך אילו רציתם להיות מעט פילוסופיים בנוגע לכך,
ה- Spirit באמת רוצה שני דברים... שלושה דברים. את יכולה למחוק את הציור הקטן שלי כאן.
לינדה: הו, אני מצטערת.
אדמוס: באופן ריאליסטי ל- Spirit אין רצונות, כך שזו הסיבה שהמילים לא עובדות אז... אתם יכולים לכתוב.
"להכיר את עצמך (thyself) באמצעות התנסות. לבטא עצמך בשמחה." האנרגיה של ה- Spirit, בתשוקתה לדעת את עצמה, רוצה לחוות דברים. לא רוצה לחשוב על כך, Spirit רוצה להתנסות. ואז היא רוצה לבטא את שמחתה, את תשוקתה, את אהבתה. היא לא יכולה פשוט לעמוד בשקט. היא לא יכולה רק להרגיש את החוויה המדהימה של החיים – היא רוצה לבטא זאת.
כך שזה באמת אודותיכם (about you). החלקים העמוקים ביותר שלכם רוצים לחוות, לכן, אתם חווים. יש לכם הרבה התנסויות, וכעת אני מבקש מכם לבחור במודע את ההתנסויות האלה מאשר שהן רק תקרנה לכם. אך עומדת להיות לכם התנסות.
(I'm asking you to consciously choose those experiences rather than just to have them happen to you. But you're going to have experience).
אפילו לאלכוהוליסט אשר איבד את עבודתו ואת ביתו ואת משפחתו והוא חי באשפתות יש לו יופי של חוויה. הוא מקבל ציון מעולה על באמת לחיות בחוויה. יש לי למעשה אולי אותה הערכה או יותר הערכה לאדם כזה אשר שקע לתוך האפל מכל מאשר לאדם אשר רק יושב וחושב על כך, תוהה מה לעשות. ובכן, כל spirit, כל ישות נשמתית, חוֹוָה.
ואז ישנו רצון לבטא את התשוקה. במילים אחרות, לשמור את האנרגיה נעה, להרחיב את התודעה. זו הסיבה שאני אומר השמיעו מעט טון (tone a little bit). השמעת הצליל, "אה-ה-ה," הוא הביטוי (expression). היו יצירתיים. התחילו עסק. ציירו תמונה. צלמו תמונה. כולן דרכים לביטוי ה- Isness, ביטוי התשוקה. אם אתם מנסים לעצור את זרימת האנרגיה או התודעה, במוקדם או במאוחר היא עומדת להתפוצץ. היא צריכה להמשיך – רוצה להמשיך – להתרחב. המתנה הגדולה ביותר ל- Spirit שהיא נתנה לעצמה הייתה ההתרחבות המתמשכת של תודעה.
ובכן, בזאת, שאומברה יקרים, אני ממשיך להרפתקה נוספת. איזה עונג היה להיות כאן איתכם בימים הרבים האלה שהיו לנו. אני כאן כדי לעבוד עם כל אחד ואחד מכם בכל פעם שאתם מבקשים. אולי לא תמיד תאהבו את התשובה שאני נותן לכם, אך אני צועד איתכם בכל שעל של הדרך באהבה ובחמלה, בידיעה שאתם באמת מחפשים להיות ה- I Am.
אז בזאת, היה לי הכבוד. אני מצפה לעוד הרבה אירועים כאלה.
בזאת, אני הנני, אדמוס, בשרות עבורכם.
